לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


Living the Parisian life. Champagne, Croissants and lots of French people.

Avatarכינוי: 

בת: 39





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2004    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2004

פרק רע של דוסון קריק


אלה החיים שלי, מסתבר.

לא זכור לי מתי בדיוק הם הפכו להיות כאלה (אולי ביום בו גיליתי שחבר שלי הומו? ) אבל זה המצב וזה לא ממש נחמד.

המצב ביני לבין הבחור דווקא טוב, הכל יחסי כמובן כי יכל להיות הרבה יותר גרוע. אני עוד לא ממש סגורה על מה שקורה ביננו אבל נמאס לי להיות בחורה אז הפסקתי לנתח הכל, חוסך לי מחשבות מיותרות.

טוב, האמת שעדיין יש לי רגעים בהם אני מאבדת את השפיות ומתחילה לחשוב שאולי אחרי הכל המצב לא כזה נורמלי (כן, אני יודעת שיכלתם להגיד לי את זה מזמן אבל אני בלונדינית, לוקח לי זמן להבין דברים). יום שבת בלילה היה אחד מאותם הרגעים האלה, מה שכמעט גרם לי לעזוב את בית הבחור ב3 בלילה ולחזור הביתה, וגרם לי לריב עם ידיד שלי ולהרגיש ממש רע עם עצמי.

ביום שבת בצהריים הגעתי לבחור כדי לבלות איתו את סוף הסופשבוע. אחרי שראינו נמו, הוא גרר אותי החוצה (בגשם!) בשביל לקנות לו טלוויזיה (ולגלות שהחנות סגורה כמובן, למה שהוא יקשיב לי לפני שאנחנו יוצאים?) וחזרנו והוא נכנס לתסכול שאין לו אינטרנט\טלוויזיה\חיים וכו' והחליט שזה זמן טוב לקרוא את הספר שהבאתי לו כדי שלא יהיה לו משעמם (הוא לא הבין שזה לימים שאני לא ישנה אצלו) ובגלל שאני הייתי גמורה מעייפות ממש לא היה אכפת לי שהוא ישעשע את עצמו בזמן שאני מנמנמת (ב9 בערב..). ב11 הוא סיים את הספר והחליט שצריך להעיר אותי (בדרכו העדינה ביותר - נשיכות), כי אני הייתי הרחק בארץ החלומות.

עד עכשיו אני בטוחה שהוא העיר אותי רק כדי שאני אסדר את המיטה כי חוץ מלאכול א. ערב (השקיע בי והכין לי אורז, נחמד ביותר) לא עשינו כלום.

ב1 בערך חזרנו למיטה לראות הכוכבים של שלומי, שאני כמובן ראיתי חצי מתוך שינה עד שבשלב מסויים למחשב נגמרה הבטרייה ויכלתי ללכת לישון בשקט, רק שזה לא קרה.

לא, מפה הקטע לא הופך להיות אירוטי או משהו בסגנון, כי סקס לא היה (דבר מטריד בפני עצמו, אבל אם תסלחו לי אני מעדיפה לשמור את הפרטים לעצמי), אבל כן היה חם. חם מאוד אפילו ולא הצלחתי להרדם, הבחור מצידו נרדם בשניה שנכבה ומחשב, דבר שנורא הטריד אותי ולכן במקום לישון הלכתי לסמס לידיד שלי מישראל כדי שיהיה לי למי לקשקש על זה שרע לי (והיה באמת רע) בערך רבע שעה אחרי זה הבחור התעורר ושם לב שאני לא לידו, וזה נורא הטריד אותו אז קטעתי את הסמסים בפתאומיות (לא ממש בפתאומיות, הבטריה נגמרה ולא היה מאיפה לשלוח סמסים) מה שעיצבן ביותר את הידיד ועד עכשיו הוא בטוח שנטשתי אותו בגלל הבחור, ולא יעזור כמה פעמים אני אגיד שנגמרה לי הבטריה.

אני מניחה שבשלב מסויים הוא יתגבר על זה ויסלח לי, אני מקווה לפחות, כי זה ממש לא קטע נחמד.

אבל נחזור לבחור, אחרי שפתחתי חלון ונעשה לי נעים נרדמתי מהר כדי להתעורר כמה פעמים במהלך הלילה ולגלות שהבחור מחבק אותי (אתם מוזמנים להקיא מקיטשיות) מה שהוציא אותי מהחרדות (נו, תעקבו) ונתן לי לישון בשקט.

ב12 קמנו ועזבתי אותו לטובת א. צהריים אצלי בבית (הוא סירב לבוא בתירוץ שיש לו לנקות את הבית, נו - הוא כנראה בדרך הנכונה להיות הומו, או אחלה בעל ) ומאז לא ראיתי אותו (אוי לא, 24 שעות, כמה נורא).

 

אז עכשיו יש לי בחור אחד שנורא כועס עליי (ההוא מהסמסים) ועוד אחד שדווקא היה חמוד והתקשר אליי ישר כשנגמר השיעור להגיד לי שהסמס ששלחתי לו בבוקר היה חמוד לאללה (וכדי לספר לי שהוא קנה טלוויזיה, הללויה!).

וחוצמזה יש לי לימודים, שכדאי שנלך לעשות קצת לפני שאני ארדם...

 

(לקח לי מיליון שנה לכתוב את הפוסט, ואני די בטוחה שהוא לא כזה ברור, אבל הוא יותר נכתב בשבילי, כי נמאס לי לחשוב על זה כל הזמן...)

 

עריכה:אני יושבת, לומדת וברקע הדיסק של דוסון קריק, השני (כן יש לי אותו, מה אתם צוחקים!) כשלפתע עולה לי בראש המחשבה "היי, עם המוזיקה הזאת אני ממש מרגישה כמו בפרק של דוסון קריק, זה ממש מתאים לסדרה!", כן - זה אומר שסופית השתגעתי.

 

הבחורכרגע  בדרכו למיון, נקווה שהכל יהיה בסדר איתו.

נכתב על ידי , 13/9/2004 16:19  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של udiudi ב-18/9/2004 23:31



40,102
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , 18 עד 21
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לAmaya אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Amaya ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)