Living the Parisian life. Champagne, Croissants and lots of French people. |
 כינוי:
בת: 40
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2003
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 6/2003
יש לי כרטיס!
נסעתי שעה וחצי (!!!!!) בשביל 10 דקות. זה בכלל לא כיף. מה גם שמישהו החליט להתאבד דווקא בקו שלי ועצרו את המטרו ובמקום להחליף פעם אחת הייתי צריכה להחליף 3 פעמים (!!!!) וזה לא היה כיף ב-כ-ל-ל.
אניוויז, כשהגעתי לשם דווקא מצאתי את המקום מהר כי נזכרתי שלפני שנתיים בערך הלכתי עם נטע כי אמא שלה עובדת בבנק לאומי וזה בדיוק באותו בניין אז לא היתה לי בעיה למצוא.
כשהגעתי קיבל את פני מאבטח חביב, דובר עברית כמובן שהחליט (אחרי מבט מהיר בתעודת זהות שלי) שהוא יקרא לי יעל ולא קליאו וכל פעם שהוא עבר מולי הוא קרא לי יעל. לא ברור במיוחד הבחור, אבל הוא שיעשע אותי בזמן שחיכיתי והתייבשתי בשמש (אין מזגן שם!).
אחרי שהפקידה הלא מבריקה במיוחד החליטה לא לדעת לכתוב את השם משפחה שלי סוף סוף קיבלתי לידי את הכרטיס היפה שלי והלכתי.
מיסטר רועי (המאבטח, אתם לא עוקבים?) החליט לשחק כדורגל עם בקבוק מים ונעלם ואני ועוד אחד בינתיים התייבשנו עד שהוא החליט לחזור, כמובן שוב הוא קרא לי יעל (*קליאו!!!*) ואז הוא פתח דלת אחת ואת הדלת השניה הוא השאיר סגורה אז נשארתי תקועה שם ולא יכלתי לצאת בזמן שהבן אדם החליט שהוא מתחיל איתי ושעה תיחקר אותי אם אני גרה פה, בת כמה אני, מאיפה אני בארץ, יש לי חבר, מה השעה - יו נואו עד שהגיע מישהו והוא היה חייב לפתוח את הדלת אז ברחתי ובכך נגמר הרומן שלנו.(הוא בכלל לא נראה משהו, סתם שתדעו).
חזרתי הביתה ושיילה באה אליי כדי שנבדוק דברים לאוני'. אני צריכה ללכת לראות אם אני כבר יכולה להרשם אבל נעשה את זה ביום שבת או שני או שלישי לפני שאני טסה  . אחח ההתרגשות.
אגב קיבלתי VOGUE אוסטרליה מאחותי. אני כזאת מגניבה רק שווג זה כזה עיתון משעמם. 4\3 עיתון בגדים והרבע הרביעי איפור. בעעע.
ועכשיו אחרי החדשות המשמחות (יש לי כרטיס!!!) אני יכולה ללכת לישון. לילה טוב.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
