(הכותרת כמובן בהשראתה של שרקי האלילה!)

אז מה קורה בחיי הלא ממש מרתקים?

המון המון...

מ9 וחצי אני יושבת בספריה, כמו מסכנה, מול כימיה אורגנית ופיסיקה. למזלי הבחור שלי חמוד ואמנם הוא לא ממש משקיע בי (אני רעה, אני יודעת) אבל הוא בא באמצע היום להסביר לי אופטיקה. שעתיים בספריה ואני מבינה כמעט את הכל. כל הכבוד לי.

חוצמזה, יש לי חבר חדש. אני עדיין לא סגורה על איך קוראים לו, אבל אני בהחלט יודעת שהוא עוקב אחרי. כל הזמן הוא תקע בי מבטים כשהייתי לידו, אבל מזה אפשר להתעלם, בשלב מסוים הילדון (כי הוא נראה בן 17 ככה) אזר אומץ ובא לשאול אותי מתי מתחילים לנו התירגולים בפיסיקה וכימיה. גרייט משפט פתיחה. אתם בטח לא מבינים למה אני טוענת שהוא אובססיבי... אוקיי. אחרי שהסברתי לו מתי הכל מתחיל הוא שאל אותי למה לא הייתי בהרצאה בביולוגיה. 300 אנשים בהרצאה והוא שם לב שאני לא הייתי שם, באותו רגע זה לא נשמע לי תמוה אבל אחרי זה במטרו פתאום הבנתי שזה קצת מפחיד, אבל מילא. כשהוא החליט להתנדף הוא שאל אותי מאיפה אני, כשאמרתי ישראל ושאלתי אותו למה הוא אמר לי שיש לי מבטא ממש יפה.

חמודון.

מעניין אם הוא טוב בפיסיקה, כי אם כן אנחנו הולכים להיות מה זה חברים טובים. אם לא אז הוא ישמש רק בפעמים האלה שלא יתחשק לי להגיע להרצאה. בכל מקרה הוא יהיה שימושי, החבר החדש שלי.

ואם כבר חבר, החבר האמיתי החליט שאין לי מספיק דברים על הראש ושאני גם צריכה לדאוג לו.

הבחור גילה שיש לו קילה, נו - הדבר הזה שתמיד אומרים שיהיה לך כשאתה מרים דברים כבדים, אז לו יש את זה, בטח בגלל שהוא לא מפסיק להביא שידות וטלוויזיות מהרחוב.

אניוויז, כדי לטפל בקילה צריך ניתוח, אבל לפני הניתוח צריך צילומים ובדיקות. הבחור החליט שאין לו כלום. כלום. לא צריך בדיקות, לא צריך ניתוח. זה יכול לחכות לדצמבר שהוא יהיה בארץ. אידיוט לגמרי, יום אחד הוא מתקשר אליי ב1 בלילה להודיע לי שהוא חזר המיון ושיש לו קילה ויום למחרת, כשאני מחכה לקחת אותו לצילומים הוא מחליט שהוא בסדר.

למה גברים חייבים להיות כאלה מפגרים?

ניסיתי לשכנע אותו ואני עדיין מנסה, אבל הבחור בשלו - הכל בסדר אין לי כלום.

ביום שהוא ימות הוא יצטער על זה שהוא לא הקשיב לי, בכלל - הוא צריך ללמוד שצריך להקשיב לי כי כל פעם הוא מתעקש לעשות דברים כמו שהוא רוצה, ומתוקף היותי ממש לא עקשנית ואדישה - אני רק מציעה לו דברים, ובסוף הוא מגלה שהוא היה צריך להקשיב לי.

גברים, לכו תבינו.

אניוויז, עכשיו אוכל וחוזרים ללמוד.

אין לי חיים יותר, אין!