(כל קשר בין הכותרת לפוסט הוא מקרי בהחלט, סתם זה מה שאצלי בפלייליטס)

תודה לאל, יום כיפור עבר ונגמר. האמת שלא היה לי כזה נוראי אבל אני שונאת שמשעמם לי והיה לי ממש משעמם, ממש. חוצמזה גם הייתי מצוננת מוות וצינון, קור וחוסר אוכל זה לא שילוב טוב.

את הצום דווקא עברתי מה זה בקלות, לא הייתי רעבה בכלל (הרגלים מהאוניברסיטה ) אבל נורא התחשק לי לאכול, רק בשביל האוכל (ובתקווה שזה יחמם אותי) ולכן ברגע שנגמר הצום התנפלתי על השולחן כאילו לא ראיתי אוכל מעולם. כולם צחקו עליי. התחלתי בפרוסת חלה עם ריבה, עברתי לנוטלה, אחרי זה כמעט רצחתי אות הורי היקרים עד שהם הביאו את האוכל האמיתי (בשלב מסויים זכור לי אפילו שראיתי את אמא חומקת מהמטבח בלי להגיש לי אוכל אז מיד התחלתי בקריאות "אשה למטבח!"). אכלתי מרק, אכלתי בשר, אורז ואפונה והיה לי מה זה טעים. כל היום פינטזתי על המנגו שהיה על השולחן וכבר מהבוקר הודעתי למשפחה שהמנגו שלי. הם החליטו שאני רכושנית. מילא. בסופו של דבר לא אכלתי את המנגו כי בזמן שחיכיתי לאכול קינוח התקשר הבחור וכבר היה 10 אז העדפתי ללכת לפגוש אותו ולותר על המנגו (אל דאגה, השארתי עליו פתק עם השם שלי ואף אחד לא נגע בו). ההורים קצת צעקו עליי, הודיעו לי שאני לא יוצאת ("את חולה! קר בחוץ! צמת היום!"), אני הודעתי להם שאני כן יוצאת ובסוף הכל הסתיים טוב.

הגעתי לבחור בערך ב11 וכרגיל מצאתי אותו במהלך שיפוצי הדירה. נראה לי שעד היום שהוא יעזוב את הדירה הזאת הוא לא יפסיק להתעסק בסידורים ונקיונות. אחרי שהרגעתי אותו שהכל נראה מושלם ויפה הזכרתי לו שהוא צריך לעשות כביסה, כי הדירה שלו כבר נראתה כמו סל כביסה ענק. כמובן שהוא לא למד משבוע שעבר והחליט ש1 בלילה זה אחלה זמן לעשות כביסה, אז ירדתי איתו לעשות כביסה וגילינו שמישהו החליט לעשות כביסה ולתקוע את הכביסה שלו כל הלילה במכונה. אחרי מחשבות רבות החלטנו שנשאיר לו פתק שהכביסה שלו עברה למייבש (ושמנו עליו סתם שם של שכנה, שכמובן לא יאשימו אותנו ). מה שלא חשבנו עליו זה שיקח 40 דקות בערך לעשות כביסה, אז התייבשנו בבית עד שהלכנו להעביר את הכביסה למייבש. אני אישית הייתי מעדיפה להשאר בבית אבל הבחור היה בטוח שהשכנים שהשאירו את הכביסה שלהם בטח חזרו ויצעקו עליו, אז הוא מעדיף שאני אסביר להם בצרפתית. מילא. השכנים כמובן לא טרחו לדאוג לכביסה שלהם אז העברנו את הכביסה למייבש וחזרנו לדירה, שוב התייבשנו ושוב ירדנו למטה כדי לגלות שלמייבש יש עוד איזה רבע שעה, אז כבר נשארנו למטה להשתעשע בחדר מכונות (נכון שזה נשמע נורא קינקי?).

כשסיימנו עם הכביסה הארורה הודעתי לבחור שהוא חייב לסדר את התספורת שלו, כי מתוך שיעמום הוא החליט לספר את עצמו ולהרוס את התספורת היפה שעשיתי לו לפני שבועיים. זה יצא מה זה זוועה, לפחות ככה אני רגועה שאף אחת (או אחד ) תתחיל איתו באוני'.  אז סיפרתי אותו וגיליתי שיש לי עתיד בתור ספרית, אז יש עכשיו גם פלנ ג' (אחרי הרפואה והחשפנות) באמת יצא יפה אז הוא החליט שאנחנו הולכים לאכול קרפ עם שוקולד.

אני לעולם לא אתנגד לקרפ עם שוקולד, במיוחד לא בשלוש וחצי בלילה ובגלל שהוא גר ברחוב מגניב יש גם איפה לקנות קרפ עם שוקולד בשעות כאלה, אז הוא הזמין אותי לקרפ שוקולד. היה מהזה גאוני, היה לי ממש קרייבינג עז לשוקולד (אני בהיריון?) וזה בדיוק התאים.

כשחזרנו הביתה גם זכיתי למסג' מפנק (כי כל הגב שלי כאב) וזה בכלל היה מושלם. הוא בהחלט משתפר הבחור שלי, משקיע בי וכאלה ומסתבר שהוא כבר לא כזה "מבולבל מינית" והחליט איזה צד הוא עדיף (רמז- אני לא יושבת ומקטרת לכם שהבחור שלי מעדיף בנים).

היה כיף.

בבוקר הבחור החליט שמישהו דופק בדלת, כמובן שזה היה סתם הדימיון שלו אבל הוא הרס לי חלום ממש מגניב שאני לא זוכרת עכשיו. יותר מאוחר (ב11) השעון המעורר העיר אותנו, בדיוק כשהייתי באמצע הכנת פסטה לבחור (בחלום כמובן, אני בכלל לא יודעת להכין פסטה). הבחור העיף אותי מהבית, כי המשפחה שלו הגיעה לקחת אותו לארוחה משפחתית ואני חזרתי לביתי הקט, בשביל לגלות שכולם נטשו אותי ושהשאירו לי לתלות כביסה.

בלעכס.

אניוויז, מקלחת וללמוד.

עוד וויקנד נגמר, איזה באסה...

(את השיר הזה אגב, לא אני כתבתי - אבל תודו שהוא ממש מתאים לי!)

And my boyfriend left just the other day, he's all messed up, is he straight or is he gay?