אני חושבת שזו הפעם הראשונה בחודשיים האחרונים שנפרדנו (כל אחד לביתו, לא פרדנו סופית ) ושחזרתי הביתה מאושרת...

לפני יומיים היתה לנו שיחה רצינית כזאת ב3 בלילה, יותר נכון אני אמרתי לו בדיוק מה מפריע לי, קצת בכיתי, קצת התעצבנתי עליו, קצת צחקנו אבל בסופו של דבר אמרתי לו הכל והרגשתי הרבה יותר טוב אח"כ, במיוחד מהעובדה שהוא לא עשה לי שוב את קטע ה"אוף שוב את עושה סצינות" שאני כל כך שונאת.

הדבר היחיד שמעצבן היה שהוא החליט שהוא פשוט לא מהבחורים שמראים יותר מדי חיבה ואהבה, בולשיט אחד גדול, או שאולי סתם במשך כמה חודשים דיברתי עם מישהו אחר לגמרי ולא איתו. אמרתי לו שדווקא לי זכור שהוא כן כזה, או היה כזה פעם, והוא החליט שאני מעלה נושאים שאסור לנו לדבר עליהם. מוזר, לא ידעתי שזה הפך להיות כזה נושא טאבו... אבל לא נורא, משום מה כשאני חושבת על זה עכשיו לא כזה אכפת לי....

אבל השיחה הזאת דווקא שיפרה הרבה דברים בקשר ביננו, וזה מעולה. אפילו כבר אין נשיכות, הסימנים הכולים שהוא עשה לי פעם שעברה די הפחידו אותו והוא החליט שאני עדינה מדי בשביל המשחקים המטופשים שלו.

ועכשיו כדאי שאני אלך ללמוד, לילה ביולוגיה מצפה לי, ומחר בערב יש ערב כיף, רק אני והוא בניסיון להתעלם מהלימודים שמציפים אותנו וגומרים לנו את החיים...