כרגיל, כל התיכנונים שלי ללמוד בסופשבוע נעלמו.

אתמול נשכבתי על המיטה לנוח חצי שעה ונרדמתי ל4 שעות. היה מאוד כיף רק שהתכנון שלי לסכם את מערכת הדם באנטומיה לא ממש יצא לפועל והחלטתי להשאיר את זה להיום.

טעות.

ב11 וחצי הבחור התקשר אליי ועקב שיעמום וחוסר עייפות נסעתי אליו, שלפחות אני לא אשתעמם לבד.

היה כיף. (יותר פירוט מזה לא תקבלו )

ב6 נרדמתי והייתי צריכה לקום ב10 כי אמא החליטה לסחוב את המשפחה לתערוכה. דווקא קמתי עם המון אנרגיה והסתובבתי ברחבי בית הבחור מתארגנת ומזמרת לי את Slow של קיילי תוך כדי כמה רגעי ריקוד.

הבחור נורא השתעשע מהעניין, הוא לא רגיל לראות אנשים קופצניים על הבוקר.

התערוכה היתה פאקינג משעממת, היו יותר מדי אנשים ואני לא אוהבת יותר מדי אנשים. הסתובבתי עם אחותי בתקווה שהיא תסביר לי כל מיני דברי אומנות וניסיתי להשמע חכמה כשדחפתי כל פעם סוריאליזם, אקספרסיוניזם ושלל מילים שחלקן המצאתי וחלקן אחותי אמרה לי. אני בטוחה שאנשים שהיו לידי חשבו לעצמם שאני נורא אינטיליגנטית ומבינה באומנות.

אח"כ הלכנו למסעדה ועכשיו אני בבית. משאירה את עצמי ערה כדי שאני לא אשאר ערה כל הלילה.

זה לא בריא כל האושר הזה שמקיף אותי ב3-4 ימים האחרונים.

אין לי שום סיבה להיות מאושרת אבל משום מה כל בוקר אני קמה עם חיוך ומסתובבת עם חיוך כל היום.

לא בריא, אני אומרת לכם. זה לא בריא.

כמה פעמים ספרת עד עשר ושום דבר לא קרה?

אני מניחה שהרבה פעמים.

חבל שאי אפשר ללכת עירומים?

דווקא לא חבל. קר מדי בחוץ בשביל ללכת ערומים.

נסעת פעם בקו 5 בדרך אל הים?
ממש לא. (קו 5 נוסע לים בכלל?)

אתה זה התחפושת ובפנים אדם אחר?

פילוסופי משהו.

כנראה שבאמת יש סנטה כי תכננתי לכתוב לו מכתב ולבקש ציצים לכריסטמס (בנוסף לבחורון מהפוסט למטה) והנה היום גיליתי שהציצים שלי אכן גדלו!

האין זה נהדר?

ואני חשבתי שבגיל 19 כבר מפסיקים להתפתח.

נו מילא, ניסים כנראה קורים.

איזה שטחית אני לפעמים

וקייטנה זה כיפחיים.

היום היה לי מבחן בביולוגיה, לא מבחן אמיתי, מבחן כאילו, בלי ציון. כזה שגורם לך להבין כמה אתה לא יודע כלום.

אני חייבת לציין שדווקא קראתי את כל החומר לפחות פעם אחת כך שידעתי בכלליות על מה מדברים, חוץ מכמובן חלק אחד שממש לא היה לי כוח להבין אז ויתרתי עליו. Guess what? על זה היו מבוססות שתי השאלות במבחן.

נו, מי אמר שמרפי לא בא לבקר מדי פעם.

האמת שהדבר היחיד שהלחיץ אותי במבחן הזה היו כל האנשים שבמשך שבועיים דיברו רק על ביולוגיה וכמה שהם לא יודעים כלום. נו אתם יודעים, המעצבנים האלה שתמיד מתבכיינים ומצליחים בסוף וכולם מתים להרביץ להם. הם גרמו לי לחשוב שהמבחן כנראה כן חשוב , לא יודעת למה, אבל זה מה שחשבתי.

חשבתי אפילו שהמורי תירגול שלנו יבדקו אותם ויתקנו טעויות וזה כבר מלחיץ קצת כי פאדיחות לא לדעת כלום.

מה מסתבר?

שבכלל אף אחד לא רואה את זה.

משעשע אינדיד.

באתי, קיבלתי את המבחן, עשיתי מה שאני יודעת, יצאתי, קיבלתי את התיקון והלכתי הביתה.

קייטנה כבר אמרתי?

10 דקות אחרי תחילה המבחן אנשים כבר התחילו לעזוב את האולם, באו בשביל לקבל את השאלות והתיקון וזהו. היה משעשע לשמוע את כולם צועקים להם "תיירים" בדרכם החוצה.

אני החלטתי לנסות לנחש כמה דברים, כי אחרי הכל תמיד אפשר לנחש ואפילו הצלחתי לענות על 10 שאלות מתוך 30 שזה בהחלט מכובד למישהי שלא יודעת כלום

בגלל שבבוקר ההורים החליטו לשמוע איזה דיסק שאבא קיבל בביקורו בארץ ביליתי את כל המבחן בזימזום "אתה חייב למות עליי" וזה כמעט שיגע אותי רק בגלל שזה המשפט היחיד שאני מכירה בשיר וזה כל כך מתסכל לזמזם רק שורה אחת.

חוצמזה, מרוב טימטום כתבתי RNA במקום ARN (הראשון זה באנגלית השני בצרפתית), כתבתי Amino acids במקום Acides Amines (שוב בילבול בין האנגלית לצרפתית) מה שדי שיעשע אותי כששמתי לב לזה. מעניין אם היו מורידים לי על זה נקודות במבחן האמיתי (כמובן שאני לא אבדוק את זה, אני לא מטומטמת).

נו, לפחות סוף סוף הגיע הסופשבוע ואפשר לנוח קצת ולהתפנק.

נשאר רק לחכות שהאמבטיה תתמלא ואני אוכל לעשות לי אמבטיית קצף כיפית ולקרוא הארי פוטר בלי לחשוב על פרוטאינים, ליפידס, כרומוזומים ושטויות כאלה.

אחחח החיים יפים.

למרות שתכננתי להשאר באוני' בשעתיים וחצי הפסקה שהיו לי הייתי חייבת לברוח הביתה כדי לאכול ולעשות דברים לא מועילים.

כמו לדבר עם פרנצ'סקה באיי סי קיו למשל.

שלא תחשבו שלדבר עם פרנצ'סקה זה לא מועיל. ברור שזה מועיל. אבל להסתכל על בחורים בMr. Cyber Gay זה לא משהו מועיל.

אחרי שחקרתי שם את התמונות של כולם (יש שם שני ישראלים אגב, שאחד מהם תוכלו לראות אצל פרנצ'סקה בבלוג) מצאתי מה אני רוצה שיביאו לי בכריסטמס.

בדיוק כזה.

במקרה ותהיתם, הוא נורבגי, 1.83 ושוקל 70 ק"ג. יש לו פאקינג גוף מדהים!!! אמנם עם הפנים יש קצת בעיה (אולי זה סתם התמונה, לכו תדעו) אבל כמו שאומרים - תמיד אפשר לשים לו שקית על הראש.

אחחח.. ההורמונים ההורמונים.

זה היה עוד פוסט מיותר, אבל כל כך רציתי לשתף את הדבר הנפלא הזה איתם.

כמעט הלכתי ללוח היום.

אבל רק כמעט, אתם יכולים לנשום לרווחה.

הגעתי לשיעור כימיה תירגול, כולי שמחה ומאושרת שהיום אוטוטו נגמר (10 וחצי שעות באוני' זה יותר ממה שאני מסוגלת לסבול) ולהפתעתי גם המורה היה שמח ומאושר. לא רק שמח, הוא גם בילה את כל השיעור בקיפצוצים מצד אחד של הכיתה לצד השני.

"תסלחו לי, היום אני נורא קופצני".

לא שמנו לב בכלל.

לדעתי הוא מייצר לעצמו אקסטזי או משהו בסגנון. אולי לא כזה נורא ללמוד כימיה after all.

האמת שהלכתי רק בגלל שהחזירו לנו את העבודות (ולא היו עליהן אפילו ציונים, רק הערות וכו' ועל שלי הוא כתב ARRGH!!! כנראה שאקסטזי גם גורם לעצבנות.) והביאו לנו את התיקון.

"אמאיה?"

אני מצביעה.

"אה, חשבתי שזאת את. היחידה שלא שמה תמונה על הכרטיס שלה"

"נו, זה בשביל שתדע מי אני".

הוא חייך בחוסר חינניות וקיפץ לצד השני של הכיתה.

עברנו על העבודות, על התיקון וחזרנו לשאלות הכלכך שנואות עלינו כשפתאום שמעתי את זה.

"אמאיה, אותך עוד לא ראיתי בלוח"

הזדעזעתי.

"לא לא לא, לא עשיתי את השאלה הזאת"

"נו לא נורא, תבואי לעשות את מה שאת יודעת".

"לא לא לא, לא הבנתי כלום!"

ברקע הכיתה התחילה לצעוק לי "יאללה אמאיה יאללה" ואני רק סיננתי "תחנקו" ואיחלתי להם שייתקע להם המטרו בדרך הביתה.

בשלב הזה המורה התייאש והודיע לי שאני אעשה את השאלה הראשונה של הstereochemistry ואני רק שמחתי. זה קל. מה זה קל, זה בסך הכל להעביר H אחד למקום אחר. לזה אני מסוגלת.

את שאר השיעור העברתי בציפיה לרגע בו אני אוכל להראות לכיתתי שאני בלונדינית חכמה אבל לפני שהספקתי נגמר השיעור.

חבל.

לפני שיצאתי המורה חייך אליי שוב בחוסר חינניות ואמר לי "אני לא שוכח שאת אמורה לעשות את השאלה הראשונה בשיעור הבא".

אממ טוב?

מה כבר יכלתי להגיד לו? "ואל תשכח לחלום עליי בלילה?"

חייכתי (בחינניות כמובן) וברחתי משם כל עוד נפשי בי.

זה אומר שביום שני אני אהיה חייבת לבוא לשיעור, אני לא אפספס הזדמנות כזאת בשביל ללכת ללוח פעם אחת, כדי שהוא יירד ממני עד הסמסטר הבא.

חוצמזה, שיעור אנטומיה היה שוב מיותר. אבל הפעם ממש מיותר וכשאני אומרת ממש זה ממש ממש מיותר. למדנו על ההיסטוריה של האנטומיה. כמה לא מועיל זה??

חוץ מזה שלמדתי על שם מי קרוי הברטולין, למדתי שפעם חשבו שארקציה נגרמת ע"י אוויר (תנסו לדמיין את זה. זה משעשע) ושגופה טריה זו גופה שמתה לפני פחות מ15 ימים. Charming indeed.

מיותר כבר אמרתי?

קשים הם חיי.

בעצם, עכשיו שאני כמעט סקסית אני באמת יכולה ללכת להיות חשפנית!!

Playboy - Here I come!

(The usual Wednsday post from Uni')

It's so weird that the colors of my blog look so different from this computer, it looks ugly.

Anyways, again I'm damn bored, tried to do the Chem problems but as always I just don't understand anything. Who cares anyways? at least I'm trying! and I'm even gonna go to class today, cuz I just have to go more often (that is more than once a month)

I still have 2:30 hours of break and 5 hours of class. It's torture. But u know what? Xmas is so close, even my neighbors already started decorating their houses (I already told u I can see all they do lol) which mean winter break is nearly here! Can't wait! (as if I'm gonna do anything exciting during the vacation... just work work and work...)

Now I'm gonna go work on Bio a bit, study the nucleus and chromosomes!  DNA replication is fun! (humm no. it wasn't fun the first time we studyied it and it's not better now)

The stupid computer almost deleted my post.

I'm telling u, they're all ANTISHEMIM!

אם הייתי מצליחה הייתי שמה פה את הכפתור החביב שאומר שאני 45% סלאט אבל אני לא מצליחה אז תאלצו לדמיין את זה.

לפחות אני פחות שרמוטה מהממוצע (46% אם אתם מתעקשים לדעת) ועוד 94,937 בחורות היו עושות את זה עם הית' לאדג'ר. וול, באסה. גם מתחת לממוצע וגם יש כזה תור ענק בשביל לעשות את זה עם הית'.

הגרון שלי כואב, הראש שלי כואב ובכלל אני מרגישה שאני הולכת להיות חולה. נהדר. פשוט הרגשה מעולה, זה כמעט כמו לדעת שאתה הולך למות בקרוב. והכי נורא שמחר יש לי אוניברסיטה עד 6 וחצי. אני לא יודעת מה יותר גרוע, לדעת שמחר אני אבלה את כל היום באוני' או לדעת שאני אמות בקרוב (ועוד בלי לעשות את זה עם הית' לאדג'ר).

דמט.

אחותי בטלפון עם אבא ומנסה לשכנע אותו לקחת את אמא שלי לחופשה. אחותי חכמה, מתכננת לנו חופש ומסיבות (ואני בכלל חיה באשליות שהם יסעו וישאירו לנו את הבית).

אתם יודעים מה?

אני אלך לאכול שוקולד פרה, כי זה הכי טעים.

אם אני אקיא בדרך זה יהיה עוד יותר טוב.

(עוד 3 שבועות יומולדת. צפו לדיכאון ממש בקרוב)

לשרקי שחוגגת 19 היום

ובאותה הזדמנות אני גם אקדיש מזל טוב קטן לקטי, חברתי האוסטרלית שאמנם לא קוראת את הבלוג אבל היא גם חוגגת היום 19 ובטח עושה חיים כמו כל שנה.

Will never know just wonder why

you made me feel good

made me smile.

I see it now and I

can say it's gone, that would be a lie,

Cannot sontrol this thing called love.

אני כל כך חייבת חופש. עוד חודש ויש לי חופש! אמנם צריך לחרוש אבל חופש זה עדיין חופש  ואין כמו להתעורר מאוחר ולהרגיש אשם על זה שאתה שרוע במיטה ולא לומד.

החלה תופעה מזעזעת של זוגות מתנשקים בזמן ההרצאות באוניברסיטה. כנראה שיש אנשים שפיסיקה עושה להם את זה כי במשך השעתיים ישבתי מאחורי שני זוגות שכל שניה עשו לשני קוצ'י מוצ'י והתנשקו.

הייתי ככהקרובה להקיא.

זה פשוט מזעזע. אני במקומם הייתי נשארת בבית ומנצלת את הזמן לדברים יותר מועילים מאשר לשבת וגם ככה לא להקשיב.

יש לי פצע מרגיז על הלשון כבר מאתמול.

זה כל כך כואב ומציק לי. בכלל, הפצעים האלה הם הדבר הכי נוראי שנברא. פצע כזה קטן יכול לשגע אנשים. ואין מה לעשות נגדם, רק לקוות שהם יעברו.

אני כל כך מבזבזת את הזמן שלי עכשיו במקום ללמוד.

אז אני אלך ללמוד.

(עד הסטאר אקדמי כמובן).

אגב, כל מי שקורא פה שישאיר מסר בחלונמסרים, רק שאני אדע שאתם קוראים :-) (ואת זה גנבתי מהנערה בהפרעה, שלא יאשימו אותי בגניבת זכויות )

אתם קולטים מה זה?

הגעתי למקום שני בתחרות הבלוגר\ית הסקסי\ת ועוד פחות מ1% ביני לבין הזוכה. איזה כיף, אני כמעט מרגישה סקסית.

ידעתי שהחצאית כוסיות תביא אותי רחוק בחיים.

תודה לכל אלה שהצביעו לי

נחמד אחרי שעתיים וחצי של הפסקת חשמל להכנס למחשב ולגלות שהגעתי למקום שני.

שעתיים וחצי בלי חשמל. בלי מוסיקה, בלי טי וי, בלי מחשב, בלי אור ללמוד. כמעט דפקתי את הראש בקיר. איזה סיוט. איך הם חיו פעם? מה הם עשו? הז$!@ כל היום? ג'יז כזה שיעמום לא חוויתי כבר המון זמן.

עכשיו אני צריכה ללכת ללמוד, קצת. כדי שאני ארגיש שעשיתי משהו מועיל היום.

פוסט יותר מורחב יגיע יותר מאוחר או מחר.

איזה כשרון היית רוצה שיהיה לך...?
לרקוד ולשיר יותר יפה.
יש לי קצת כישרון, אבל אני רוצה שיהיה ממש מיוחד :-)

במי את מקנאה , או כמו מי היית רוצה להיות?
לא מקנאה באף אחד.
קנאה זה רע.

לאיזה תחביב שזנחת היית שמח לחזור?
ריקוד. פעם הייתי רוקדת מקצועי ועכשיו אין יותר זמן לזה.

את עובדת במקצוע שאת אוהבת?
לומדת מקצוע שאני אוהבת :-)

איזה אישיות ישראלית מוכרת וקיימת צריכה לעסוק בדבר אחר?
אין לי שמץ.

אם היית מתמודדת בקחי אותי שרון, לאיזה מקום היית מגיעה מתוך 15 מועמדים?
הייתי חוטפת את אחד המתמודדים ובורחת.