אני אמורה ללמוד, הייתי אמורה לקום ב8 כדי ללמוד. קמתי ב10, התחלתי ללמוד ב11 ועד עכשיו עשיתי 30 עמודים בכימיה שזה כלום.

אין מוטיבציה בכלל ואין לי כוח למבחנים.

אתמול הייתי אצל אמא ואבא בשביל חנוכה והיום אנחנו הולכים לסבתא של הבחור. אני אהפוך לגוש מרוב כל השמן הזה של חנוכה. עכשיו אני לא רעבה ורק אכלתי יוגורט שנראה לי כבר לא ממש טוב, אולי ככה אני לא אצטרך ללכת היום :-)

גם אין לי כל כך מה לכתוב, סתם רציתי לעדכן כי כבר עשיתי כל דבר אפשרי חוץ מזה.

עוד לא קיבלתי את כל המתנות יומולדת שלי וזה מבאס, אבל אמא קנתה לי מגפיים ממש יפות.

אני תוהה מתי הבחור יקנה לי את האיי פוד. מסכן, אין לו כסף ואני מחכה לאיי פוד שלי. האמת שוהא הציע איי פוד אז זה לא אשמתי. אתמול סיפרתי את זה לבן, אחד מהאוניברסיטה שלי, ועכשיו הוא בטוח שאני מפונקת ושבנות בכלליות דורשות יותר מדי ושבגלל זה אין לו חברה.

הסיבה האמיתית לזה שאין לו חברה היא שהוא מדבר יותר מדי, הוא גם לא נראה משהו אבל זה לא חשוב כי הוא חמוד, אבל מדבר יותר מדי. ממש יותר מדי. גם בזמן שיש שיעור חשוב וצריך לכתוב 500 מילים בשניה, הוא עדיין מצליח לדבר ולספר בדיחות מפגרות.

בכלל הבנים באוניברסיטה זה מן זן מוזר. אין אחד שנראה טוב. מצד שני אני גם לא ממש מחפשת, אבל מאז שקמיל (חברה מהאוני') נפרדה מהחבר שלה היא כל הזמן שואלת אותי מה דעתי על ההוא וההוא, והם כולם פשוט מחרידים. מצד שני האקס שלה היה נראה כמו איזה אחד שישרוף מכוניות.

טוב טוב אני אלך ללמוד קצת כי כבר 1 ואני אחרי זה שוב אמצא את עצמי ב12 בלילה בחרדות שלא עשיתי כלום.

אז עוד יומולדת עבר, אני זקנה מדי וכבר לא כיף לחגוג ימי הולדת. סתם, בולשיט. אני כבר 3 ימים בחגיגות. זה התחיל ביום שישי באוניברסיטה שכל האמפי שר לי שירי יומולדת, 3 פעמים. אני לא חושבת שיש אחד שפיספס את זה שהיתה לי יומולדת. מצד שני, את רוב היום העברתי בכימיה אורגנית שזו לא דרך נחמדה להעביר בה את היומולדת.

בערב עשו לי הפתעה והלכנו כל המשפחה והבחור למסעדה ממש ממש טעימה, ושם עשו לי פדיחות ושרו לי עוד פעם שירי יומולדת. אין דבר שאני יותר שונאת מההפתעות המטופשות האלה. אבל היה כיף נו, צריך קצת צומי בחיים.

ביום שבת הבחור לקח אותי ליום כיף והסתובבנו בפריז וביקרנו בכל הדוכנים הקטנים לכבוד כריסטמס. היה נחמד. בערב הלכנו לסרט החדש של בניני, היה מצחיק (לי לפחות, הבחור סבל כי הוא לא הצליח לקרוא את התרגום).

והיום יש מסיבת הפתעה לאמא שלי, אז זה כבר לא כל כך היומולדת שלי, אבל לא נורא. אמורות להגיע לי עוד מתנות (איפוד מהבחור, תיק מאחותי ועוד הפתעה מההורים) שיצטרפו לתלוש של 70 יורו בזארה מחברה של אמא שלי כדי לקנות לי חצאית או מגפיים, דיוידי שגם מקליט מההורים שלי.

ואחרי שהחגיגות יסתיימו תתחיל תקופת החרישה ולמי יש כוח לשטויות האלה?

בינתיים, קחו תמונה שלי עם המעיל הורוד. יש עוד תמונות אבל ממתי אני מפרסמת פה תמונות?

אין לי כוח, את כל היום ביליתי באוניברסיטה בלי לעשות יותר מדי דברים ונשבר לי, נמאס לי לקום מוקדם והשבוע אני כל יום קמה ב7. כמה סיוט יכול להיות?

אני גם צריכה לסדר את הבית כי הבחור יצא בבוקר באיחור, וכרגיל זה נראה כאילו עבר הוריקן בבית והעיף את הכל. סיוט. בכלל הוא מעצבן אותי הבחור. השבוע באיזה בוקר הוא דיבר בטלפון ומישהו התקשר אליו לפאלפון. אז הוא הסתכל מי זה ולא ענה. הלכתי לראות מי זה כדי לראות אם זה מישהו שאני מכירה לענות וראיתי שזאת אחת מהאוני' שלו. אחרי זה יצאנו מהבית ושוב פעם התקשרו אליו והוא לא הסתכל בפאלפון אז שאלתי אותו אם הוא לא מתכוון לענות והוא אמר לי שלא כי מציקים לי, אז שאלתי אותו מי זה והוא ענה לי איזה שם של חבר שלו. זה שיעשע אותי כי ידעתי שזה לא נכון, אז שאלתי אותו למה הוא משקר לי אז הוא אמר שזה בשביל שאני לא אתעצבן (כי פעם שעברה היא התקשרה באמצע הלילה והתעצבנתי עליו וביקשתי ממנו שימחק את הטלפון שלה) אז עוד יותר התעצבנתי כי הוא שיקר לי (למרות שזה לא באמת עצבן אותי, אבל אני לא אוהבת שמשקרים לי) וכל הדרך עשיתי לו סצינות על זה שהוא משקר לי, ושאחרי זה אני לא אדע מה לחשוב ובלה בלה כאלה, וכל היום הוא הרגיש רע. באותו יום הוא גם מחק את הטלפון שלה והתעלם ממנה כל היום. כל הערב הוא פינק אותי כי הוא הרגיש ממש ממש רע. היה כיף.

ובלי שום קשר, עוד 6 ימים יומולדת. איזה כיף ושמח!

הלכתי לסדר קצת לפני שהרומייט יגיע.

טה טה.