אחד הדברים, שלא נאמר השקרים, שסיפרת לסיגל היה שהמצפון שלך נקי.
עזבי שזה הדבר האחרון שאת יכולה להגיד בהתחשב בכל מה שהיה, כל מה שעשית והאשמת אותי,
מסקרן אותי, איך אחרי כל מה שסיפרתי לך ב"שעה", וכל הפרוטוקול בן יותר מעמוד פוליו שאת רשמת לגביה,
ואחרי שידעת שהדבר היחיד שהכי הכי רציתי ולא קיבלתי במסגרת הקשרים הקודמים שלי זה תמיכה בלימודים, ושזה כל מה שביקשתי ממך, את התמיכה הסמלית ביותר, הקטנה ביותר, רק בלדעת שאת קיימת ואני לא צריך לדאוג שיהיה לי קשר... ואחרי זה הבטחת שאני לא צריך לדאוג כי הבנת לחלוטין ואת זה בטוח תתני לי, לא משנה מה.
איך אחרי כל זה, את יכולה לנתק איתי קשר רגע לפני פתיחת הסמסטר, ולשלוח אותי לאנחות להסתדר לבד ובלי תמיכה בעוד סמסטר.
ואז עוד להגיד שהמצפון שלך נקי?
בטח שנקי, כי לא רק שעשית את זה, גם האשמת אותי על לא עוול בכפי (ואת יודעת שעל לא עוול),
ודאגת שאפילו לא אדע בביטחון שאת עדיין קיימת כי את טוענת שהשתנית...
רק עוד משהו קטן,
בסמסטר הזה, את לומדת בקושי יומיים בשבוע, וכל חודש יש לך לפחות שבוע שלם של חופש (יש חודשים עם שבועיים).
מעבר לזה את גם נשארת עד מאוחר ולא הולכת לישון ב20 כמו שאמא שלך רצתה.
תמשיכי להגיד לעצמך שלא יכולת להחזיק חבר במקביל ללימודים ולאמא הלא שפויה שלך, ואולי מתישהוא גם תתחילי להאמין בזה.
בינתיים, החיים שלך הם הבזבוז הכי לא נורמלי שאדם לא שפוי כמו אמא שלך יכול להוביל אליו.
ואני שונא אותך, לא כי את אדם נוראי, כי את לא, רק כי את עשית בחירה נוראית, וגרמת לשנינו לשלם עליה.
אפילו אם הייתי משוגע זה לא היה שווה את זה, ותארי לעצמך שאני לא? זה שווה להרוג את עצמך בשביל זה? 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
