שמההתחלה אמא שלך עשתה הכל כדי להרוג את הקשר בינינו. את אולי לא מוכנה לראות את זה עכשיו, אבל יגיע השלב בו תודי בזה בעצמך. הרבה זמן הדחקתי את זה, עד שלא יכולתי יותר וזה הוביל לריבים. זה הדבר היחיד שהוביל לריבים, גם אם לפעמים היה נדמה אחרת.
אבל בשום שלב לא רציתי לשים אותך במצב בלתי אפשרי, אז לא אמרתי לך את זה ונתתי לי,לקשר ולך לספוג רק כדי שלא תצטרכי לבחור ביני לבין אמא שלך. אני לא מושלם*, יש הרבה שאני מתחרט ומתנצל ויכולתי לעשות אחרת. אבל עמוק בפנים את יודעת שגם אם הכל היה מושלם אמא שלך היתה מוצאת דרך להרוס.
כשיגיע השלב הזה, צרי איתי קשר.
* אחד הדברים שאני לא מושלם בהם הוא האמונה שלי.
האמונה שלי מאוד חזקה, וגם עכשיו אני ממשיך להאמין בך כמו שאת לא יכולה לדמיין שאפשר. אבל כמו שאמרת לגבי העולם הפנימי שלי, גם לאמונה שלי נכנסים חלקים של חוסר אמונה, חוסר אמונה נפרד, שלא קשור אלייך.
שאמא שלך תצליח להרוס, שאמא שלך תשפיע עלייך לרעה, שאיזה אדם אקראי ברחוב יעליב אותך ויגרום לך להרגיש רע כל היום, או שמרצה תפגע בך ותקחי את זה קשה מדי... יש מליון דברים שיכולים לקרות, ועד כמה שבהתחלה רציתי להאמין שכל זה לא משנה ונתגבר על זה ביחד, עם הזמן היה מעט מדי "ביחד" ויותר מדי דברים אחרים, ולא הרגשתי שאת משתפת אותי כמו שרציתי, כמו שצריך כדי שנוכל באמת להתמודד עם הכל ביחד, וכבר לא יכולתי להאמין שהדברים האלה לא ישפיעו.
וזה פגע באמונה. שוב, לא באמונה בך. באמונה ב"עולם". זה לא תירוץ, זו האמת.
והאמת היא גם שאם היית נותנת לי הזדמנות, הייתי מוכיח לך - שבהנתן האפשרות, אפשר ביחד להתגבר על הכל, אפשר לשים את העולם בצד ולהתמקד באושר הפנימי בעולם הפרטי שלנו, ובמקביל לשפר את העולם החיצוני! את המיטב משתי גישות החיים שלנו.
אבל רק אמונה זה לא מספיק, צריך גם לתת את התנאים כדי לאפשר לה לקרות.
אולי לאדם מאמין (דתי למשל) זה אחרת, אבל אני לא אדם מאמין שגרתי, אצלי אני משליך האמונה שלי על העולם ואת העולם על האמונה. זה לא "פער שלא ניתן לגשר עליו", זה כלי עבודה מדהים שצריך ללמוד לנצל לטובה. ואני יודע שאין אדם אחר בעולם שהיה יכול לנצל אותו יותר לטובה ממך, את רק היית צריכה לאפשר לעצמך, ואז באמת שהכל היה מושלם.
ואולי הדברים שנאמרו עכשיו כבר ידועים לך, אבל זה לא משנה את הצורך שלי להגיד אותם בכל זאת, כי הם האמת, כל האמת ורק האמת, ואני לא יכול אחרת. לעולם לא אוכל אחרת.
פעם גם אצלך זה היה ככה, וכל כך חבל שזה כבר לא.
אבל אני עדיין מאמין בך, וליכולת שלך להתגבר על הכל ולחזור להיות האדם המדהים שאת יכולה להיות. זה לעולם לא ישתנה.
אמא שלך טעתה.
כי אפילו אם הייתי האדם הכי לא מתאים בשבילך שאפשר, רק בגלל מידת הנכונות היינו יכולים להתמודד עם הכל. ומידת הנכונות שלי לא פגה במילימטר. אפילו עכשיו, ולמרות הכל.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
