במלחמה כמו במלחמה, אין דבר כזה שאין דבר כזה.
ואני הולך להילחם בכל החזיתות, לפחות בכל מה שנשאר מהחודש הזה...
אז אני חייב לנצל עד המקסימום את הכלים שברשותי - קטנים ככל שיהיו - אולי זה יהיה הנפוליאונצ'יק שינצח את הקרב הבודד שיכריע במערכה.
ואולי לא, והרעש שלו רק יחריש כלי שיכולתי להשתמש בו מאוחר יותר - כי הפעם הוא כבר לא יקשיב.
אני לא יודע, מאוד רציתי שיהיה לטובתי כשאצטרך, זה היה הנשק הסודי שיכל לשנות את הנתיב במלחמה...
אבל בחנתי את הסיכויים - וזה לא נראה שיכול להיות מועד טוב יותר, לא אחד שיכולתי להעריך שיהיה, ואי אפשר עכשיו להאשים שאני פוגע בלימודים שלך. אז תקפתי.
אני פונה אלייך בתור האדם השפוי היחיד
על {אמא שלה} אין טעם להכביר במילים, אתה מכיר אותה עשרות שנים.
{היא} שבר כלי בעקבות הדברים שאמא שלה עשתה וממשיכה לעשות.
אבל אני לא יודע - מה אתה רוצה עבור הבת שלך?
1. שיהיה לה טוב - תהיה אדם ע-צ-מ-א-י ותזכה להגשים עצמה, ויהיה לה
אדם שיכבד ויעריך אותה לנצח ותמיד יתמוך בה,לא משנה כמה קשה?
2. מעדיף שתהיה כנועה,כרוכה אחרי האמא שלה ונסיונות חסרי תוחלת לעזור
לה - למרות ששנינו יודעים שאין {לה} כלים ולכן לעולם לא תצליח?
3. שותף לדעתה של {אמא שלה} - אהבת אמת לא קיימת במציאות,אבל אולי {היא}
תמצא בחור עשיר שיתמוך בה כספית וככה "תסתדר בחיים". טעות איומה.
4. אולי אתה חושב ש {היא} אבודה ושאין סיכוי להציל אותה אחרי 25 שנים
בצילה של {אמא שלה} - אתה טועה! עם מספיק מאמץ ואמונה הכל ניתן לתיקון!
5. ואולי, אין לך דיעה ממש. מעדיף להתערב כמה שפחות,עד ישוך זעם.
אז רציתי שתדע שמה שיש ביני לבין {היא} היא אותה אהבת אמת שחזקה יותר
מכל דבר, מכל שטיפת מוח ש{אמא שלה} יכולה להפעיל, מכל רגשי נחיתות שמחדירים {בה} כל הזמן. ואני תמיד אאמין בה ובכל שהיא יכולה להיות. אני לא אדם
רגיל, אבל אני נאמן,מחוייב ואמיתי יותר מכל מה שהכרת.
עכשיו אין לי מושג מה יהיה...
יכול להיות שברגע זה חציתי את הקווים, ואם חשבת בהמשך לפנות אלי כי נשמרתי... הרגע הרגתי את זה.
יכול להיות שאבא שלך, גם אם חשב שאני שפוי ואיפשהוא מוכן לראות את הצד שלי, כבר לא רואה את זה יותר :/
יכול גם להיות שאבא שלך בעצמו נשלט על ידי אמא שלך ויספר לה על זה בהזדמנות הראשונה - זה יהיה עצוב.
או שהוא יספר לך, לא ברור למה, ובגלל זה כאמור לא תפני בעצמך.
כי אבא שלך, עוד היה איכשהוא לטובתי בכל הזמן שכן היינו ביחד, האמין בי והאמין בטוב. חבל לי שלא יצא לי להכיר אותו טוב יותר, ושגם הוא לא הספיק להכיר אותי, אולי זה היה עוזר לדברים בהמשך. אני מצטער מאוד אם הוא נפגע ממשהו שאמרתי או עשיתי, ובאמת שניסיתי לבוא לקראתו במה שיכולתי, להעריך ולכבד.
כי אבא שלך, בסופו של דבר, בכל זאת אחלה גבר, למרות שהוא נותן לאמא שלך להשתולל. ואני מאמין בו.
אבל יש הרבה דברים רעים שיכולים לקרות בגלל מה שעשיתי - אפילו שזו רק פניה בערוץ היוטיוב, ואין לי אפילו מושג מה המייל שלו, ועדיין, זו חציית קווים שקשה להאמין שתיראה בברכה... ועדיין, אני ממשיך להאמין, גם כשקשה. כי אני ממשיך להאמין בך, ואני לא יכול אחרת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
