ביום שישי היא פנתה אלי באיזשהוא אתר.
לפי התכונות דווקא נראתה בסדר, לא מתוחכמת במיוחד, אבל זה לא שבאמת אפשר לצפות לתחכום באתרים מהסוג הזה. תמונה לא היתה לה שם, ואני מעדיף את זה ככה, גם אצלי התמונה פרטית.
דיברנו קצת בצ'אט, אחר כך עברנו למסנג'ר.
אם בצ'אט זה נראה כמו כשל טכנולוגי (הצ'אט באתר הזה עובד ממש גרוע),
במסנג'ר כבר היה ברור שזה לא ממש קשור, השיחה כל הזמן נתקעה ולא בגלל בעיות במחשב.
נו טוב, שיחה ראשונה, לא ניקח את זה קשה במיוחד, אולי זה ישתפר בהמשך.
למחרת באמת היה יותר טוב, ובגלל שהיא הציעה לי להביא חבר ולבוא איתה ועם חברה שלה לסרט, החלפנו טלפונים.
חבר שלי בסוף לא רצה לבוא, אז אמרתי לה שלא אבוא, וכשהיתה בדרך היא התקשרה...
יש לה קול עבה משהו, זה אמור להטריד אותי?
{בזמנו טרם החלפנו תמונות כי אני לא רוצה לעבור לשלב השטחי לפני שחייבים}
טוב, היתה שיחה חביבה, אם כי מלבד הקול היא גם הצטיירה כלא חכמה במיוחד, אבל ניחא, אולי יש לה אופי טוב.
גם מהסרט והדרך היא התקשרה אלי כמה פעמים, ואחר כך כשחזרה דיברנו במסנג'ר ומהבזק שלה.
ובכל השיחות האלה הכל כל כך מונוטוני, סיפורים פשוטים על עבודה פשוטה וחיים פשוטים וידידים פשוטים.
סיפרה על אחד שהתחילה אותו בתחנת אוטובוס, ואחרי שלא רצתה לשכב איתו בפגישה הראשונה ויתר עליה.
אמרתי שקרוב לוודאי שגם ככה לא רצה משהו רציני איתה, אחרת היה מוכן לחכות. אמרה שרוצה שניפגש.
אחר כך היא הלכה לישון ושלחה לי הודעת SMS. התכתבנו קצת בSMS... והיא פשוט לא זורמת.
אני צוחק איתה קצת, שואל מה היא לובשת וכאלה, והיא עונה לי שזה לא שיחת סקס ושהיא מחפשת משהו רציני.
מה הקשר רציני, אני לא הולך לשכב איתה או משהו, אפילו תמונה לא ראיתי עדיין, כולה משחק קטן ושטותי, אבל לא.
זו גם לא הפעם הראשונה שהיא מסרבת לזרום. כל פעם שטיפונת עקצתי, לחלוטין בצחוק, היא קיבלה את זה קשה, ורמזה שהיא לא רוצה שנדבר יותר. אני אומר שהרבה יותר כיף לנהל שיחה באופן ספונטני והיא בשלה. אני לא בטוח שהיא בכלל מבינה את המושג ספונטני ואם אי פעם עשתה בחייה משהו ספונטני יותר מלהתחיל עם הבחור ההוא.
אחר כך היו עוד כמה וכמה שיחות, הן במסנג'ר והן בסלולרי ובבזק, עם לא מעט התלהבות ממני, ושום שלב שבו התלהבתי ממנה. להיפך, היא רק הראתה יותר עד כמה היא אדם עם שאיפות והשכלה שאמנם לא בתחתית אך גם לא הרבה מעבר, וקושי מסויים בלימודים ובתחום הבין אישי שככל הנראה מצביע על בעיה ברמה הביולוגית. לא משהו חמור, אבל מספיק כדי להגביל את הפוטנציאל שלה להתקדם.
ביום ראשון בערב שלחתי לה תמונה (אחרי שהיא לחצה לא מעט זמן), וכצפוי היא המשיכה להתלהב, ושיהיה, ביקשתי ממנה תמונה גם. טוב היא לא מכוערת טילים, גם לא מסוג האנשים שאפסול מראש על הסף, אבל גם אין בה שום דבר מעניין או מיוחד. בעצם כזאת היא מכל בחינה, סתם אחת. היא עדיין לא זורמת, ועדיין לא אמרה שום דבר שבאמת עניין אותי, אין לה תחומים מסקרנים שהיא מתעניינת בהם, ואפילו לא מציגה טעם מוצלח במוסיקה,סרטים,טלוויזיה או כל עיסוק אחר בשעות הפנאי. לפחות הקול שלה כבר לא נשמע לי כזה עבה.
היא רוצה שניפגש היום, כי יש חופש.
ואני? אין לי שום התנגדות אבל גם אין שום דבר שמושך אותי להסכים, שלא לדבר על לעשות את המאמץ של להגיע מהקריות עד חיפה רק בשביל לראות אותה. זה גם לא שלפחות כיף לדבר איתה או שהיא מצחיקה אותי או מסקרנת. אני מוצא יותר עניין אפילו בבחורה במסנג'ר שניהלתי איתה עד עכשיו אולי 10 שיחות ומעולם לא דיברתי איתה בפלאפון, וגם בחורה אחרת ששוחחתי עימה במסנג'ר אפילו פחות מזה, הספיקה להרשים אותי הרבה יותר לטובה מכמה שהצליחה שירן בכל הזמן הזה.
בדרך כלל כשהן משוגעות אני אומר לעצמי ש'לפחות יש לה אופי טוב והיא אינטיליגנטית',
אז אם היא לא מראה עד עכשיו שיש לה אופי טוב ואינטליגנטית היא בטח שלא, לפחות היא לא משוגעת, גם זה משהו, לא?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
