לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

LikeNoBodyElse

בשם חבויה משמעות כפולה. המשמעות הברורה, המתנשאת כמעט, שאיני כמו כולם, ואפילו כמו אף אחד אחר. והמשמעות הגלויה פחות, שאין מי שאחבב. אבל אני לא מיזנטרופ, אני שונא עצמי הרבה יותר מהאחרים. אתם מוזמנים לענות את נפשותיכם בהגיגי החולניים. ראו עצמכם כהוזהרת


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2013    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

7/2013

אחד הדברים העצובים ביותר הוא שאת חושבת שאין לך ברירה


את חושבת שההורים שלך היו שם כל הזמן, ולכן את יכולה להסתמך עליהם שיתמכו בך - טעות, הם לא תומכים בשום צורה ורק עושים לך נזק.

גם אם תמכו בעבר, כי לא היה אף אחד אחר, מתישהו חייבים ללמוד להסתדר בלי - זה לא אומר לא להסתמך על אחרים, כי אם למצוא אנשים שראוי להסתמך עליהם מעבר להורים.

את חושבת שבגלל שההורים היו שם תמיד - הם גם ישארו תמיד, שזה בלתי נמנע אחרת... לכן אין ברירה - וחייבים לקחת אותם בחשבון מכל הבחינות.

עוד טעות, כל הורה נורמלי מפסיק להיות שם בשלב מסויים, להורה לא נורמלי צריך להגיד את זה במפורש ולגרום לו להבין בכל מחיר.

את חושבת שההורים שלך צריכים אותך... וזה לגיטימי כי במשפחה עוזרים אחד לשני. אבל זה לא אומר שהם לא יכולים בלעדייך!

- ואם כן, מה זה אומר בעצם, אם ההורים שלך הביאו אותך לעולם כדי שיהיה מי שיטפל בהם ואיך זו אחריותך?!

טובה ככל שתהיי, את לא יכולה לתרום באמת לעולם אם את כל הזמן תומכת בהורים וזה אומר שהם הורגים את כל הפוטנציאל שלך - איך את לא מסוגלת להבין את זה?

 

והכי חשוב - את חושבת שאת לא יכולה בלעדיהם - כי טיפחו אצלך את התחושה שאת תלויה בהם כספית, ומבחינת מגורים, תחבורה ורפואית... וזה לא נכון!

במהלך הקשר הבאתי לך כמה מאות שקלים כדי שיהיה לך כסף כיס ולא תהיי תלויה בהורים מבחינת תרופות, נסיעות וכו' ואם היה נדרש היית קונה גם חופשי חודשי.

מבחינת מגורים - את אמרת לי בעצמך שיש לא מעט רגעים שאת מרגישה שאת רוצה לברוח מהבית - ואני הצעתי לך בדיוק את זה במסגרת מגורים ביחד... שהיו אמורים להתחיל בעצם רק עוד מעט, אבל אם הייתי יודע עד כמה המצב חמור ובלתי אפשרי הייתי דואג למצוא לך חדר או אפילו יחידת דיור לבד כבר מזמן! את זו שהתעקשת להיות קרובה להורים כי את לא יכולה בלעדיהם והם צריכים אותך... ולכן גם לא תפסת בשתי ידיים את הרעיון לגור ביחד לא בקריות אלא רק ניסית לשכנע שנשכור כמה שיותר קרוב לתחבורה להורים.

הם גם טיפחו אצלך שזה נורא שתסחבי איתך דברים ולכן המחשב שלך הוא בעצם מחשב נייד שנייח בחדר שלך ואת לא מזיזה אותו כבר כמה שנים - נגיש לאמא שלך שתוכל בכל רגע להכנס לפייסבוק ולאימייל ולכל דבר שאת אולי רוצה להסתיר, וגם את הנטבוק את לא לוקחת איתך כי הוא כבד מדי! אז יש רק מקום אחד שאת יכולה לעבוד שם וזה הבית... אבל זה לא נכון - כי בבית יש כל הזמן מריבות ומתחים וזה משפיע עלייך, אבל "אין ברירה אחרת", לפחות עד שיסתיימו הלימודים שגם ככה ההורים משלמים ואת לא מרגישה עם זה בנוח...

 

אז זהו שתמיד יש ברירה אחרת!

אני רציתי לשכור לך חדר קרוב לאורנים כדי שתוכלי לשים שם את המחשב ולעבוד ולא להיות תקועה בחדר אצל ההורים.

רציתי לעזור למצוא מלגות ותוכניות לימוד אחרות שעולות פחות כסף ולחסוך להורים שלך את השכר לימוד ולא להיות תלויה בהם אבל את רק דחית כל הזמן - "כי זה כבר לא רלוונטי".

אמרתי לך שאין לי בעיה לתת לך את הכרטיס אשראי שלי עם מסגרת 20,000 כדי שתוכלי לקנות לעצמך כל שאת רוצה, וזה אומר גם לשלם על הלימודים אם צריך, שכירות על איפה שתגורי (אם אפשר באשראי), וגם ריהוט, חשבונות שוטפים, ביגוד, אוכל...

היית יכולה להשתחרר מההורים כבר מתחילת סמסטר אביב שעכשיו נגמר - בזבזת 4 חודשים של סבל מיותר עם ההורים שלא היית צריכה לעבור!

אבל התעקשת אחרת, החלטת שאת לא ראויה לאהבה שלי ושאת לא מוכנה לוותר על ההורים ושהם תמיד במקום הראשון ואת באחרון. וגם התעקשת לעבור את הסבל הזה בלעדי.

 

כל שאני יכול לקוות, הוא שהבנת מהחוויה הזו שגם עכשיו כשאני לא איתך ההורים עדיין עושים לך רע בל יתואר ושזה רק מוכיח שאת חייבת להשתחרר מהם בהזדמנות הראשונה.

אז עכשיו ההזדמנות תגיע מיד אחרי שתסיימי עם המבחנים והעבודות - ואז לא יהיה שום דבר לגיטימי (=תירוץ שאת מספרת לעצמך או הורים מספרים) שיחזיק אותך בבית ההורים.

עם קצת מזל תמצאי עבודה קטנה לקיץ (בקייטנה?) שיהיה לך כסף משלך שתצברי מעכשיו, ותפני אלי כדי להגיד לי את האמת.

עם פחות מזל, תבזבזי את חודשי הקיץ בלחפש עבודה לשנת הלימודים הבאה - אבל לפחות תדעי שאין לך בשביל מה להישאר בבית.

בלי מזל בכלל... ההורים שלך יצליחו לדכא אצלך כל תחושת ערך עצמי ותבטלי את עצמך לחלוטין למענם, וגם אם תמצאי עבודה לא תעזי לעזוב לפני שתצברי מספיק כסף כדי ש"תוכלי להרשות לעצמך". כל כך מיותר כשאני כאמור יכול להביא לך 20,000 כבר עכשיו רק כדי שתוציאי את עצמך מהסיוט הזה כבר חיבוק עצוב

נכתב על ידי LikeNoBodyElse , 8/7/2013 12:49   בקטגוריות אהבה ויחסים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אז שיקרת. כמה לא מפתיע - אמא שלך מצליחה בהדרגה להפוך אותך למהדורה שניה שלה


אבל היא לעולם לא תצליח, כי היא לא מכירה אותך ולא יודעת מי את באמת. אין לה שמץ של מושג. וגם השקרים הרי התחילו רק בגללה ובחודש האחרון בקשר והם לא את באמת.

 

ובגלל זה היא כל הזמן נדבקת להגיד בשמך משפטים כמו "אתה לא יודע מי אני באמת". אעלק.

כי בחורה שמכירה את עצמה ומצהירה על עצמה ומספרים עליה שהיא לעולם לא משקרת - תשקר על עצמה בפני הבחור הראשון שהיא נפתחת בפניו.

תספר לו דברים תלושים ולא קשורים למציאות על אמונה בקסם וב"ילדי אינדיגו" ושכל חייה לא היה לה בפני מי להיפתח כי זה בכלל לא מה שהיא אלא סתם אשליה.

וגם האהבה העצומה שלה כלפיו בטח סתם אשליה? אה, את זה אמא שלך כבר לא יכלה להסתיר כי אמרת את האמת לגבי זה ולכן זה לא הוזכר.


אבל זה לא מנע ממך לשקר בגלל אמא שלך לכל האנשים הקרובים מחוץ למשפחה - אעלק את יכולה לספר לכל החברים שלך ולבטוח בהם והם לא שופטים.

בגלל זה את שיקרת גם להם - כי הם הרי לא שופטים, אה?

אחרת איך יכולת להגיד למישהו שאני קמצן כשהשקעתי בך כ1,000 שקל לחודש - וזה כולל מעילים במאות שקלים, סרטים, בילויים, וכו'?!

ורק אמא שלך זו שהתלוננה שאני משקיע וביקשה שאפסיק!

אחרת איך יכולת להגיד שמפריע שאין לי רכב ומסיעים אותי כל הזמן - כשכל פעם שדיברנו על זה ומיוזמתי אמרת שזה לא חשוב בכלל והסכמת שתמיד אפשר לקחת ספיישל אם צריך,

ורק אמא שלך לוחצת, ושבכל הקשר הסיעו אותי אולי 3 פעמים וגם אז שאלתי כמה פעמים אם זה בסדר בכלל שאני מבקש!

אחרת איך יכולת להגיד שהגזמתי עם הפגנות חיבה מול ההורים ואמרתי מול אבא שלך דברים בהקשר הזה - כשאת יודעת שהיו לנו מספר שיחות על זה והפסקתי לחלוטין חודשים לפני?

שבכלל לא נגעתי בך משום בחינה יותר משבועיים עד שזה התפרץ במסיבת פורים ביום שישי וגם זה כמובן רק בגלל כל מה שאמא שלך עשתה כדי למנוע מאיתנו מגע!

וגם אז... את יודעת את האמת - שכמעט הכל את יזמת ורק ביום שישי ההוא אני יזמתי, וגם זה בגלל שאמא שלך גרמה לך בכוח לא לחשוב על זה כי שיגעה אותך כל הזמן ואז לא היתה לי ברירה והייתי חייב ליזום. אחרי שבועיים! ועדיין, זה כמעט תמיד היית את, רק אמא שלך זו שדיכאה אצלך כל דבר בקשר לזה.

אבל עד כמה שאמא שלך תנסה היא לעולם לא תצליח, עמוק בלב את יודעת את האמת - ואת יודעת שאם זה היה תלוי בך היינו שוכבים כבר בחודש השני, ורק בגללי דחינו את זה. אז איך אפשר בכלל להאשים אותי?

 

ועל זה שכל אלה סיבות טיפשיות לוותר על אהבה גדולה, אפילו אם לא מסתדרים עם ההורים בכלל, אני אפילו לא טורח להלין...

 

אבל כמובן - השקר הגדול ביותר היה שלמרות שלחברים ה"קרובים" סיפרת שנפרדנו בגלל ההורים, ורק צירפת לזה שקרים נוספים, לי ולכל מי שהכיר אותי סיפרת שזה לא קשור בכלל להורים... כמובן שזה היה ברור שזה שקר מוחלט, ועדיין עשית הכל כדי להסתיר את האמת בנוגע לזה. אפילו עכשיו את לא מודה.

אפילו עכשיו כשאמא שלך ממשיכה לשגע אותך ולעשות לך את המוות ברמות קטסטרופליות למרות שכבר 3 חודשים שאני לא שם!

ואת עדיין בוחרת להיות שם איתה מאשר לתת לאמת לשחרר אותך. מזעזע.

 

והדבר החשוב ביותר שלמדתי מהידיעה על השקרים שלך - שאפילו לאנשים הקרובים, ואפילו לאנשים שאמרו לך לא לוותר עלי,

אפילו להם היית חייבת לשקר כדי שיוכלו לקבל את זה שויתרת על הדבר המדהים שהיה בינינו.

שאף אחד פרט למשפחה שלך לא באמת חושב שזה היה טוב עבורך, וזה אומר שגם את לא יכולה להאמין בזה.

כי אחרי הכל, את המשכת לאהוב אותי למרות כל השקרים שהאכילו עלי, למרות כל הדמוניזציה ולמרות הדרך המעוותת בה גרמו לך לראות אותי.

ואם גם מבעד לכל זה, הסתרת האמת, שטיפת המוח הכללית ובעיקר זו שנגדי, שינוי המציאות רטרואקטיבית כדי שתתאים למה שמנסים לשכנע...

עדיין המשכת לאהוב אותי, אז תארי לעצמך איך תאהבי אם תגלי את האמת. שאני אפילו טוב יותר ממה שתוכלי לדמיין. ושאמא שלך רעה יותר ממה שאפשר אפילו להמציא.
אבל כמו שאמרתי, כוחות הרשע לעולם לא ינצחו כי כוחות הטוב לא יתנו להם. אני חזק מאמא שלך, והיא הולכת ליפול.

נכתב על ידי LikeNoBodyElse , 6/7/2013 19:07   בקטגוריות אהבה ויחסים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כל כך הרבה זמן אחרי - מצאתי עכשיו את מה שכתבתי לך בגלל שלא נתת לי מה שאני צריך


הדברים שנרשמו כאן נרשמו בשיא תקופת הלחץ והמתחים, כשהייתי חייב לפרוק ולהגיד לך מה שעל ליבי.

אז עוד לא ידעתי (או בעיקר הדחקתי) שהכל תוצאת ההתערבות של האמא הנוראית שלך שעשתה הכל כדי להפריד בינינו, ועוד האמנתי שאם תדעי - תעשי מה שנדרש כדי לתקן.


ועדיין, דווקא כי טענת שגרמת לי סבל, חשוב שתדעי את האמת.

אגב, אתמול בהרצאה בתנופה אמרו במפורש שכדי לתחזק קשר צריך לעשות דברים כל יום, אפילו כמה פעמים ביום - רגעי אושר קטנים, וככה מגדילים את רמת האושר הכללית. את אמרת שלהיפגש פעמיים בשבוע זה מספיק, אני לא הסכמתי איתך, ובסופו של דבר היו גם שבועות שנפגשנו רק פעם אחת... עלק פערים שלא ניתנים לגישור - זו הדרך היחידה שאפשר לנהל מערכת יחסים בריאה ואוהבת! והייתי מוכן להתפשר על זה ולחכות עד שנגור ביחד ואז סוף סוף זה יקרה. אבל אמא שלך לעולם לא תיתן לך לנהל מערכת יחסים בריאה.

וכל כך חבל שאת עדיין לכודה איתה במקום לברוח כמה שיותר מהר. בכל אופן, לענייננו:


זה לא אמור לעניין אותי ADD, עומס רגשי או כאבי בטן, את הגבת בצורה נוראית ל"שעה".
במקום להגיד סליחה על איך שהתנהגת וממשיכה להתנהג,
במקום להתנצל על זה שלמרות שהבטחת ואמרת, את עדיין לא נותנת לי שבוע, או 5 ימים, או 3 ימים, כי שוב הוכחת שלמילה שלך אין באמת ערך כי הלימודים, וההורים, והשינה-בריאות ולא יודע מה תמיד יבואו קודם, גם על חשבון הבטחה מפורשת שאמרת ש"לא משנה מה" וזה ציטוט מדוייק שלך, בכל מקרה תתני ותקיימי את ההבטחות שלך בחופשת סמסטר,
וכמו שזה נראה עכשיו אפילו לא בטוח שנראה סרט בפסבדו אניברסרי ב26 לחודש,
העיקר הבטחת "סרט כל שבוע רק בגלל שזה כל כך חשוב לך".

אז אחרי כל זה, וכל מה שאמרתי, וכל שאת מבינה מזה,
את היית אמורה להגיד באופן מיידי שתתני לי חד משמעית לתת כל שאני רוצה, ושלא אדאג בכלל מזה, כי את מבינה כמה זה חשוב לי וכמה רע היה לי עד עכשיו וכל שנדרש ממך הוא לקבל,
ובמקום זה את אומרת שתבדקי? שאת צריכה לעבוד על עצמך כדי לקבל?* שאת עוד לא יודעת בכלל כמה תוכלי?!

יש לך בכלל מושג כמה נורא זה נשמע אחרי שמישהו מתוודה בפנייך שהוא מוכן לתת לך הכל ושזה יבוא על חשבון כל דבר, למרות שבמשך 5 חודשים את מתעללת בו ולא עומדת במילים ולא עושה שום דבר שבאמת חשוב** לו למרות שאת מבטיחה, חוץ מכמה נקודות אור מסכנות שגם עליהם הוא היה צריך לשלם בדם? וזה כשהוא קופץ בכל פעם שאת רק אומרת לו לעשות משהו בשבילך ואת אפילו ל-א ד-ו-א-ג-ת  ש-י-ר-ג-י-ש שאת מעריכה?
זה פשוט נוראי, ובתור ידידה באמת היית צריכה להגיד לו שיזרוק את החברה הזו כי היא לא ראויה ל1/10 ממה שהוא מחשיב אותה.

 

* זו כמובן לא את שאומרת את זה - את אמרת שלמדת לקבל את העובדה שכזה אני ואת אוהבת אותי ככה, אבל זו אמא שלך במלוא הדרה - היא הרי לא רצתה לקבל ממני כלום אף פעם ושיגע אותה כמה שאני נותן לך (וגם לה). זה כל כך בולט עכשיו כשאני קורא את זה שוב וכואב לי ועצוב לי שלא צעקתי באותו רגע שאמא שלך תלך לעזזל! כי אם לא תלך לבד אני הולך להכניס אותה למוסד לחולי נפש בעצמי על כל מה שהיא עושה לך!

 

** מבין הדברים הב-א-מ-ת חשובים שהבטחת ולא קיימת:
- משלוח מנות לאשרת***, כי עדיין לא מצאת את הזמן/הדרך לברר את הכתובת שלה, גלויה דרך האפליקציה היא כבר לא תקבל.
- לספר לי באמת כל מה שקורה איתך כדי שאדע, לפחות על בסיס שבועי (רציתי דו יומי).
- לתת לי להיות מעורב בעבודות שנותר להגיש - כדי לוודא שיהיה לך שבוע חופש מהכל - שבוע כבר בטוח לא יהיה, חופש מהכל את אפילו לא רוצה - למרות שסיכמנו מראש שאת חייבת!
- לבוא לישון אצלי לפחות פעמיים במהלך חופשת סמסטר.
- לבוא אלי או לפחות לחיפה 5 פעמים במהלך חופשת סמסטר.
- צימר או לפחות 24 שעות בחופשת סמסטר או לפחות להיפגש 3 ימים ברצף (ללא לילות).
- דייט מחוץ לבית שלך / בבית שלך מבלי שיהיו בו הורים בוולנטיין.
- לתת לך להתפנק בהלבשה תחתונה סקסית.
- סקס (לא בתור הבטחה אלא בתור הבטחה לפוטנציאל סקס שבכלל לא היה).
- לראות סדרות - והתכנון היה לפחות 3 סדרות קוריאניות  - אחרי  הראשונה או השניה רואים קופידון/להיות אריקה, על סדרות אחרת שחשובות לי אפילו לא שמעת עדיין!
- לשבת לתכנן את כל הסמסטר הבא ולהחליט ביחד מה אפשר מה לא ומה עדיף - עשוי עוד לקרות, אבל כשיש פחות מ3 ימים מלאים לטפל בזה, כבר אין לי מושג באיזו מידה או מתכונת

{כמובן שלא קרה, למרות שהיה ריב על זה ביום שלישי הנוראי והבטחת שבכל מקרה נעשה את זה, אבל מרגע שאמרתי משפט אחד מסכן כל ההבטחות שלך ירדו לטימיון, אפילו אלה מאותו יום. די מדהים שאני אמור לספוג את כל זה ולהגיד תודה, אבל את לא מסוגלת להתמודד עם משפט אחד שאמרתי בלי לרוץ לאמא ולתת לה את כל השליטה שעוד נותרה בחייך -

כי לפני הקשר היא שלטה בהכל, ומאותו רגע שפנית אליה ויתרת על כל מה שעוד נותר בשליטתך בעקבותיו.}

דברים שקיימת (בחופשת סמסטר, ללא התייחסות לחשיבות):
- החתונה + לישון אצלי (פעם אחת).
- באת פעמיים לסדנת זוגיות, גילחת אותי ואפילו באת אלי פעם אחת לבד.
- עשינו קניות ביחד, וזה אפילו היה לתחפושת. נתת לי להשקיע בך כסף ולא מעט.
- ראינו סרט בקולנוע פעם אחת בתחילת החופשה ופעם שניה אחרי המבחן.
- יצאנו לבלות במסעדה פעם אחת (אחרי אחד הסרטים, אפילו שזה היה בלב המפרץ כי ממילא היית צריכה להיות שם ולא נסעת במיוחד), וזה אפילו  היה כולל דג.
- הכנת לי את הסייטן, והראת לי איך את מכינה בראוניז.
- ביקרנו את אבא שלי - לא משהו שרציתי אבל היה חשוב לך והיה צריך לקרות מתישהו.
- מסיבת פורים - שוב לא משהו שממש היה משנה לי אבל היה חשוב לך.
- השיחה של "השעה", למרות שזה לא היה בתכנון הראשוני.


ועדיין, למרות כל זה וכל שספגתי ממך, זה עדיין לא מסיר לרגע את האושר העצום שחווינו ביחד כשאמא שלך לא התערבה (או בעיקר כשאמא שלך לא הצליחה להתערב), לא משנה כהוא זה את האהבה שלי כלפי מי שאת באמת ולא מי שאמא שלך כופה עלייך להיות, ולא משנה במיליגרם ממידת הנכונות שלי לעשות הכל בשבילך, כדי להוציא אותך מזה, ושתהיי באמת מאושרת. וזה לעולם לא ישתנה, אני אהיה שם בשבילך ואחכה לנצח.


 *** אגב, הברכה שהיתה אמורה להישלח לאשרת:

לכבוד הבחורה הכי מדהימה בכל סולם (פרט לזוגתי האהובה מכולם), אני עדיין מעריך ומעריץ הרחק מאי שם,  וזוכר בערגה איך השתלטנו על העולם...
מתנצל על היותי לעיתים בלתי אפשרי, אל תתני לכך להעיב על ידידות של שנים.

 


נכתב על ידי LikeNoBodyElse , 2/7/2013 18:35   בקטגוריות אהבה ויחסים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי:  LikeNoBodyElse

מין: זכר




קוראים אותי
1,257
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לLikeNoBodyElse אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על LikeNoBodyElse ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)