אני רוצה מהר ואת לאט
אני רוצה הרבה את נותנת קצת
אני אומר עכשיו
את מסתובבת ומראה לי את הגב
את עוצרת ואני איתך
תני לי להיות הצל שלך
זה משהו אחר
הלב שלי בוחר להיפתח
ריח של קפה וסיגריות.
יונתן רוזן ברקע
וקולות עמומים של גרירות רגליים עייפות על רצפת פרקט חדשה.
פתיחת דלת חרישית. רק שאני לא אעיר אותך.
ואני רוצה להישאר איתך
עד הבוקר שאחרי
עד הערב שלפני
כן אני רוצה
לספר לך
על כל מה שלי קורה
על הרגש שעולה
על הזמן שאני לך מחכה
התיישבתי בכבדות לא מוסברת על הערסל בגינה
לוקחת שאיפות עמוקות מהסיגריה שלי, ושותה לגימות לגימות מהקפה שלי.
סובבתי את הראש בחצי מבט לכיוון הבית.
סקרתי אותו, את כל הדירת שני חדרים וחצי שבנינו לנו.
"בדיוק כמו שתמיד רצינו".
הסתכלתי על השעון והחלטתי שזה מספיק.
החלפתי בגדים- גופיה, ואיזה מכנס שקנית לי לפני חודשיים והתקדמתי לכיוון החדר שלך
עם קפה וטוסט בצלחת.
.
עקבתי אחרייך ברחוב
רציתי להרגיש אותך קרוב
לא יכול לחשוב
לא זה לא
לא עושה לי טוב
ואת תפסיקי לדבר שטויות
אל תגידי עוד מילים ריקות
זה משהו אחר הגוף שלי בוער העצמות
רכנתי אליך בעדינות, מנשקת נושכת את הצוואר ומלטפת ברכות את הפנים המדהימות שלך.
העיניים נפתחות אט אט.. וחיוך כובש ממלא את שפתייך. "בוקר טוב".
נשיקה קטנה בפה, וחיבוק שבלתי אפשרי להשתחרר ממנו, כמו כל בוקר.
"בתאבון".
ואני רוצה להישאר איתך
עד הבוקר שאחרי
עד הערב שלפני
כן אני רוצה
לספר לך
על כל מה שלי קורה
על הרגש שעולה
על הזמן שאני לך מחכה
ובוכה...
ובוכה..
בשלב מסויים נעצרת והסתכלת עליי בפרצוף רציני. הרגשתי כאילו מישהו דוקר אותי בדיוק בלב ומסובב את הסכין.
הפסקתי לנשום לכמה שניות עד ששיעול קטן החזיר לי את האויר.
תפסת לי מהר את הידיים ושינית הבעה. נרגענו ביחד.
כשאני עולה היא מריעה לי
כשאני נופל היא מצליפה בי
ככה זה נמשך
"אני רוצה שנתחתן."
כשאני עולה היא מריעה לי
כשאני נופל היא מצליפה בי
ככה זה נמשך
"אני חושבת שגם אני. אבל אני מפחדת".
כשאני עולה היא מריעה לי
כשאני נופל היא מצליפה בי
ככה זה נמשך
"אז מה, גם אני. נפחד ביחד".
כשאני עולה היא מריעה לי
כשאני נופל היא מצליפה בי
ככה זה נמשך וזה נמשך
"אני אוהבת אותך."
ואני רוצה
לספר לך כל מה שקורה.
בוקר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
