מותר לעשן

עובר עליי משהו, כנראה, זה קשור כנראה ללבד שלי.

אף פעם לא גרתי לגמרי לבד. בשיא הרצינות, כשעזבתי את ההורים בפעם הראשונה זה היה עם בחורה, בפעם השנייה עם חבר, בפעם השלישית עם ידידה, הבנתי את זה רק כשחתמתי על החוזה, מילאתי את הצ'קים ופתאום הבנתי שזאת פעם ראשונה שאין אף אחד לידי.

זה מוזר לגור לבד, שונה. אם אני לא אסדר את הסלון אף אחד לא יסדר אותו, ואני לא מדבר על בלאגן, אני מדבר על לתלות תמונות, להחליט איפה השולחן יהיה, איפה הספה תהיה. בפעמים הקודמות שעברתי הייתי הגבר בבית, החלטתי רק איפה הטלוויזיה ואיפה הסראונד.

החתולים איתי, שניהם, סימבה לא רצתה אותם כשהיא עברה, תמיד הם היו יותר שלי, היא לא בנאדם של חתולים אחרי הכל מסתבר. היא כן בנאדם של מיקסר ולפטופ, שניהם עברו איתה דירה כשהיא עזבה את הבית.

יש בזה משהו מאד מנחם, בלבד הזה. כשאין לי כוח לעולם אני לא צריך להתמודד איתו, הדלת סגורה, העולם בחוץ ואני בפנים. ופה שקט.

אפשר להשתגע מהשקט לפעמים.

התכוונתי לכתוב "לא הצליח" ויצא לי "לא הצלחתי" גם זה אומר משהו. כוס אמא של פרויד.

ובכל זאת, אחרי חודשיים באה אליי מורן וסיפרה לי שהיא רוצה אותי, שהיא מאוהבת בי, שהיא רוצה וצריכה אותי. הייתי מבולבל, בקושי יצאתי מנישואים וכבר מישהי מדברת אליי ככה, ועוד מישהי שאני מאד מחבב, מישהי שאני מאד מעריך, מישהי סוטה כמוני. אמרתי לעצמי "אהבה מרפאים רק באהבה" ונישקתי אותה. זה החזיק בקושי חודש.

הסקס איתה היה מדהים, השיחות איתה היו טובות, אהבתי לבלות איתה, זרמתי עם להכיר את המשפחה שלה, חשבתי על עתיד.

ככה זה בגילי, לא צריך הרבה כדי להתחיל לחשוב על עתיד, כל בחורה שאני סובל ליותר מ 4 דייטים תימדד ותישקל במדד חתונה, מדד ילדים, מדד הזדקנות.

והיו לה ציונים טובים, בכולם. וזה החזיק בקושי חודש.

עובר עליי משהו, רוב הסיכויים, בחורה יפהפיה מהעבודה שאלה אותי אם התגרשתי, אמרתי לה שכן, שאלה אם התגברתי, אמרתי לה שאני לא יודע, שאלה אם יצאתי כבר עם מישהי, אמרתי לה שלא, שאלה אם אני מעוניין.

ארז מהעבר היה קופץ על זה, הוא היה מתחיל איתה עוד אחרי המשפט השני (על מי אני עובד ? הוא היה מתחיל איתה אחרי הראשון).

ארז מההווה אמר שהוא לא רוצה לצאת עם בחורות מהעבודה.הוא משקר, זה לא קשור לזה.

יום לאחר מכן אני עומד ברדיו, המוזיקה טובה ואני נהנה, למרות שכולם שם עם זיפים, ידידה טובה לידי לוחשת לי "תתחיל עם זאת, היא מביטה בך כל הערב" אני מפנה אליה מבט ורואה תיירת מתוקה, גוף טוב. המבט שלי אפילו לא נשאר עליה.

הייתי רוצה להגיד שזה בעקבות איזו החלטה רציונלית שמתחשבת בזה שהיא תיירת ושאני מחפש משהו רציני, אבל אני לא יכול להגיד את זה בלב שלם, פשוט לא התחשק לי לדבר איתה.

עובר עליי משהו, זה בטוח, אני מרגיש שאני מסתגר ומכריח את עצמי לצאת החוצה, מרגיש שאני לא חברותי מספיק ומכריח את עצמי להתקשר לחברים, מרגיש שאני לא מדבר מספיק על מה שעובר לי בפנים ומכריח את עצמי לכתוב בבלוג הישן שכמעט ושכחתי שקיים.