מותר לעשן

אני חושב שאם הייתי מסוגל לסמן במדוייק את הרגע שבו לשבת על המדרכה הפסיק להיות לגיטימי בעיניי הייתי לומד המון על עצמי, אבל אני לעולם לא אדע, אין לי מושג מתי הרגע החמקמק הזה היה. המון רגעים קטנים כאלה אין לי, רגעים שרק במבט לאחור נראים חשובים, כולם חמקו מזכרוני ונמוגו, הזיון הראשון, הסיגריה הראשונה, הג'וינט הראשון, כולם אינם, זה לא שאני לא זוכר אותם, בערך. אני זוכר שהם קרו, אני פשוט לא זוכר איך זה היה, מה היה שם, מה קרה בעצם.

אני מקנא בסרטים, הסרטים לועגים לי. כשמישהו בסרט נזכר המסך עושה בועות ולפתע הוא מדמיין את הזכרון והוא חי בו ואמיתי לו ולי אין אפילו תמונה.

רק עובדה.

כאילו מישהו אמר לי "זיינת" ומאז אני זוכר שזיינתי.

ואולי זה לא באמת קרה ?

אולי אני צריך לרדת מרכבת החשיש לכמה שבועות, לראות את המציאות אחרת. הרגעים שבהם אני סחי הם בדיוק הרגעים שהייתי מעדיף לשכוח, השעות בעבודה, שמירות בצבא, כולם שמורים אצלי בזכרון בכספת, אבל את הרגעים שרציתי לזכור, צחוקים עם חברים, חופשות בצפון, סיני, איבדתי. כולם התאדו להם ופרחו עם העשן.

מישהו יודע אם זה באמת עובד ככה ? האם מריחואנה משפיע על שמירת הזכרון או גם על זכרון ששמור כבר ? האם המריחואנה תגרום לי לשכוח דברים שקרו כשהייתי פיכח או שמא היא מטשטשת רק אירועים שקרו כשצפתי בים השלווה שהיא מביאה ?
אינטואטיבית נדמה לי שהאפשרות השנייה נכונה וחבל. אבל אין אופציות מושכות אחרות. באמת שאין.

הרואין פועל הפוך לחלוטין, אבל הוא הרבה יותר קטלני, הרואין משכיח ממך את הדברים שקורים בין זריקה לזריקה, אבל משאיר בך את הזכרון של הרעב להרואין, בגלל זה הוא כל כך ממכר, הרואין זה להגיד לעולם "עזבו, וויתרתי". לא אופציה.

קוקאין זה כמו לשבת בחדר מלא אנשים שאתה מעריך שמספרים לך כמה אתה נהדר, קוקאין זה מחיאות כפיים של 20,000 אנשים אחרי הופעה מעולה, קוקאין לא משכיח ממך כלום וגורם לזכרונות הרעים להראות יותר טוב, כשהוא נקי.

כשהוא נקי קוקאין הוא הסם המושלם. אבל כשהוא נקי הוא אחד מהסמים הכי יקרים בעולם, כל כך יקר שאין הרבה אנשים שיכולים להרשות לעצמם לצרוך קוקאין טהור לאורך זמן. לא באמת אופציה.

ל.ס.ד עושה זכרונות איפה שלא היו, ל.ס.ד הוא כמו להרשם לטיול מאורגן לתת מודע שלך, הבעיה איתו היא אותה בעיה שנתקל בה כל מי שמנסה לטייל ברגל בתל אביב, פעם בכמה טיולים אתה מגיע לאיזור שאתה ממש לא רוצה להיות בו. לא בשבילי.

אלכוהול ודומיו הם חיקויים חיוורים, ילדים שמעיפים עפיפון וחושבים שהם טסים, דאטורה, גז מזגנים ודבק מגע משמשים תפקיד חשוב באבולוציה ופיטריות גורמות לי להקיא.

אז נישאר עם הזכרונות המטולאים וענן העשן המתוק. יהיה בסדר.

אני אתנחם בעובדה שאם אני לא זוכר את זה, כנראה זה היה אדיררררר.