מותר לעשן

"אני ממש, אבל ממש לא בדיבור של המקומות האלה" היא אומרת לי, יש לה פרצוף חמוד וקוקיות אבל בעשר דקות האחרונות היא לא הפסיקה לזיין לי את השכל. "באנו לכאן כדי לראות את הבועה התל אביבית במלוא ניוונה" היא ממשיכה. היא מהצפון והגיעה לעיר עם המשפחה שלה להתארח אצל בת דודה שלה, טיל נפל ליד הבית שלה והיא מרגישה שזה נותן לה זכות להטיף לי.

"היית מעדיפה שנשב פה כולנו ובמקום לשמוח נדבר על כמה עצוב בצפון ?" אני מתיז אליה, קצת יותר בחדות משהתכוונתי.

"נוחתים שם טילים ! הצפון במלחמה וכל המדינה שלך בסכנה !" היא מרימה קצת את הקול ואני מתחיל קצת להתעצבן, יש לי בבטן הרבה מה לאמר על הצפון שאני לא אומר. "5,000 טילים, 50 הרוגים, החיזבאללה לא כזאת סכנה קיומית מאמי" אני מחזיר לה "את יודעת שבאותה תקופת זמן בשנה שעברה נהרגו 45 אנשים מתאונות דרכים ? יותר ממאתיים נפצעו קשה ?"

"מה הקשר" היא כמעט צועקת עליי "מה זה קשור בכלל ?"

"אני אגיד לך מה זה קשור, כששומעים איך אתם שם בצפון בוכים אפשר לחשוב שמתו שם עשרות אלפים, חבורת כוסיות" אני מתחיל לאבד את השלווה שלי.

היא מסתכלת עליי בעצבים "זה כל כך מתאים לכם התל אביבים" היא אומרת "אתם כל כך מנותקים ממה שהולך במדינה, אין לכם מושג מה זה לחיות בפחד."

ואני מאבד פיוז.

"את יודעת מה ?" אני אומר לה "לכי להזדיין, את וכלללל תושבי הצפון, כולכם יכולים ללקק לי את הביצים בשורה, אתם באים ללמד אותי מה זה לחיות בפחד ? לכו תזדיינו, איך חשבתם שהחיים על גבול של מדינה עויינת יהיו ? פרפרים ופרחים ? בשביל מה חשבתם שכל התקציבים האדירים האלה מגיעים אליכם ? איפה כולכם הייתם כשסקאדים נפלו לי על הבית ? אני לא קיבלתי מקרר משומש במתנה ולא היה לי גאידמק-לנד לשעשע אותי. את תלמדי אותי על שכול ? על הרוגים ? את רוצה לבדוק כמה אנשים נהרגו בפיגועים בתוך תל אביב וכמה נהרגו מטילים בצפון ? את תלמדי אותי על פחד ? פחד זה לא לנסוע באוטובוסים, פחד זה לא לצאת ביום שישי, פחד זה לשבת ביום שישי בערב ולצלצל לכל העולם כדי לוודא שהם לא יצאו לדולפינריום באמצע הלילה, פחד זה ללכת הביתה ברגל מהתיכון יום יום כי הבטחת לאמא שלך, פחד זה הידיעה שבכל רגע נתון, בלי אזעקה או התרעות עלול האדם שעומד לידך להתפוצץ. פחד זה דפיקות לב מואצות כשיש רעשים של אמבולנסים, פחד זה להתרגל למכוניות של זק"א בפקקים, פחד זה לראות ניידות של תרומת דם בכיכר מלכי ישראל ולחשוב לעצמך "מה יקרה בעצם אם ייגמר הדם ? מה נעשה ?" היה לכם חודש של טילים ואתם בוכים שלמדינה לא אכפת ממכם ? את רוצה לבדוק איתי כמה אנשים נהרגו בעשר השנים האחרונות בקריית שמונה ובתל אביב ? קריית שמונה בכלל יודעת מה זה פיגוע המוני ? בבית שאן מחקו פעם כיתה שלמה בפיגוע אחד ? 95, 96, 97 אני חייתי בפחד והצפון לא נתן לי הנחה על צימרים וגם לא ביקשתי, אז במחילה מכבודך, לא טוב לך בתל אביב, את מוזמנת לקום ולהעיף את התחת שלך חזרה לגבעת-רעפים או איפה שלא באת ממנו. ובפעם הבאה שאת באה להתנחל, תנסי להשתין בשירותים ולא על המארחים שלך !"

כל המקום שקט. היא מביטה בי בהלם, לא מסוגלת לדבר.

קמתי ויצאתי, בדרך מישהו טפח לי על הכתף, לא הסתכלתי אפילו מי זה היה.

1. הפוסט הזה מתגלגל בראש שלי כבר שבועיים ולא היה לי נעים להוציא אותו, מכל מיני סיבות, אבל אני עומד מאחורי כל מילה.

2. קוראיי הנאמנים, מה הייתם אומרים אם הבלוג שלי היה נראה ככה ?