לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 

מותר לעשן


לא כל בלוג צריך תיאור.

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2006

יום כיפור.


מסתבר שבנדוד שלי מהצפון קורא את הבלוג שלי. הוא שלח לי מייל שמספר כמה הוא אהב את פוסט הסליחות וכמה שהוא היה רוצה שאני אסלח לסבתא ז"ל המשותפת שלנו.


זה ריב ארוך ביננו, הסבתא ז"ל. בן הדוד שלי קטן ממני כמעט בעשר שנים והוא זכה להכיר צד אחר של הסבתא, אחרי שהיא התרככה קצת. אני הכרתי אותה כשהיא עוד הייתה קשה, ראיתי איך היא הייתה גורמת לאמא לבכות בשתי מילים. שמעתי מסבא כמה הוא שמח שאבא שלי לא הקשיב לה כשהיא אמרה לו לא להתחתן עם הבת שלה כי היא תאמלל אותו. שמעתי ממנה כמה החיים שלי מיותרים, איזה טעות אמא שלי עשתה שלא הפילה אותי ואיך היא השתמשה בי כדי לתפוס את אבא. לי אין זכרונות טובים מסבתא.

 

ופתאום, אני מקבל מייל ממנו, עם סריקות של תמונות ישנות. שלי מהקיבוץ.
בראשונה סבתא עושה לי אמבטיה בסיר הגדול של הצ'ולנט,אני בן שנה אולי. בשנייה אני בן שלוש וקצת, אני והיא מחזיקים ביחד בצינור ומשקים את הגינה. בשלישית סבתא שוכבת על הגב על הרצפה ואני מסיע מכונית צעצוע קטנה על הרגל שלה, ושנינו צוחקים.
הילד ההוא בתמונות צוחק. הוא מסתכל על סבתא שלו ומחייך. ואני לא מצליח להבין שהילד הזה הוא אני.
התמונות האלה הפילו אותי על הרצפה. אני מרגיש שאני לא מכיר את האישה הזאת מהתמונות, אין לי מושג מי היא. אין לי שום זכרון שבו היא מחייכת ככה.


עכשיו אני שואל את עצמי כל הזמן, מה קרה שם ? לאן האישה הזאת נעלמה ? מה קרה שהיא הפסיקה לחייך את הנכד שלה ככה ? וכל הכעס שהיה בי עליה מתחיל להתנדנד ולאבד פוקוס. בנדוד שלי טוען שהיא הייתה בנאדם טוב, שמגיע לה שאני אסלח לה, שלא ראוי לנטור טינה לאדם מת.
אולי השנה אני אסלח לה. עוד לא החלטתי.

 


 

ובנושא אחר לגמרי, יום כיפור מתקרב ורק היום השלמתי סופסוף את ההורדות והצריבות המתבקשות.
כך אבלה את יום הכיפור:

 

בספרות:
שלג על עצי הדובדבן - ליאן הרן (טקאו אוטורי !)
קלאודיוס האל - רוברט גרייבס
המוזיקה של המספרים הראשוניים.

 

סדרות:
העונה הראשונה של המגן.
העונה הראשונה של "משפחה בהפרעה"
שני הפרקים הראשונים של "סטודיו 60" (אהרון סורקין !)
כל העונה של מ.ק. 22.
האש, והמיוזיקל של באפי (לבקשתה של טושטוש)

 

סרטים:
משימה בלתי אפשרית 3
להרוג את המזל

 

כיבוד:
חשיש, לאקי סטרייק, קולה ופיצה תוצרת בית.

 

השנה, בניגוד לשנים עברו, לא הזמנתי את כל העולם. ביום כיפור האחרון מילאו את הגג שלי כמעט 20 אנשים כשמתוכם שבעה נשארו לישון. בקושי הספקתי לקרוא משו היה נורא ואיום.

 

בכל מקרה, גמר חתימה טובה לכולכם, אוהב אותכם המון.

נכתב על ידי , 28/9/2006 14:05  
20 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי: 

מין: זכר

תמונה




71,245

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לארז הוכמן אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ארז הוכמן ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)