מותר לעשן

לאבא של ליבי מכונית ענקית
ולאבא שלי אופניים
לאבא של ליבי משקפי טייסים
ולאבא שלי משקפיים

לאבא של ליבי יש מפעל ענקי
ולאבא שלי יש סלון
לאבא של ליבי יש פלזמה גדולה
ולאבא שלי יש חלון

ההורים של ליבי נוסעים לחו"ל
שלוש פעמים בשנה
אבא שלי ואני נוסעים
באופניים לכיכר המדינה

אבא של ליבי מנהל בכיר
וחבר קרוב של ביבי
אבא שלי משורר, ובכל זאת

הוא שוכב עם אמא של ליבי

להיות צעיר בתל אביב זה משהו אחר
עם ריח של חופש וטעם משחרר
וארבע בבוקר היא שעה לגיטימית
לחיוך ובדיחה ונגיעה קצת אינטימית
וגומה מתוקה על ספה ירוקה
שהופכת צרה מדקה לדקה
וסיגריה קצרה עם עשן ריחני
ותלתל מיוזע ומבט חייכני
ונישוק
ותחושה של סיפוק.

ולפתע חזה מול חזה בתשוקה
ורגל ברגל מתחככת דבוקה
ובגדים שנושרים בטירוף של פתאום
וחזייה שנקרעת כעטיפה של קונדום
ובראש שיר מוזר, גרייטפול דד כמובן
בגלל שיר ששמעתי של שלומי שבן
וגניחה
ועכשיו מנוחה.

להיות צעיר בתל אביב זה משהו אחר
עם ריח של זיעה ובושם וטעם משכר
והולכים בשתיקה והשעה כבר חמש
והבוקר מתחיל ונהיה קצת רועש
מלווה כל הדרך, אבל הבית קרוב
והנה עוד רגע נגיע לרחוב
ומייד מגיעים וכבר ממש מאוחר
ולא רוצים להודות שהלילה נגמר
ועבר
אוף, מתי כבר מחר ?