נדחפים מכל עבר (וגם אני).
לא ברור איך הצלחתי להגיע כל כך קרוב.
מישהו צועק "בוא אליי בוא אליי פרפר נחמד".
אני אמורה להיות כאן בכלל?
שעתיים לפני, חשבתי לא להגיע.
ברח לי כל המצב רוח של כיף ושמחה של יום העצמאות.
אדם אחד, שבמשך חודשים רכש את אמוני, התנהג נורא מאוד.
התנהג כאילו אנו זרים אחד לשניה מאוד.
האיחור עוד יותר הזיק למצב רוח הירוד.
במיוחד שהיה לי חשוב להיות שם עוד קודם.
אבל כאן זה רק התחיל
כי הגענו ופגשנו אנשים שעשו לי טוב קצת
ואז בדיוק העברי עלה
והחלטתי שאני לא כאן, אלא שם בקהל הענק.
ועוד הצלחתי לגרור איתי אותן לכמה דקות עד שלהן נמאס מהצפיפות
ואני נשארתי והטלפון לידי
והתברר שגם החברה החדשה-ישנה מגיעה.עם החבר.
האמת שחשבתי שבאת לרוק עצמאות כדי להיות גם קצת איתנו..
והלכה אחרי שחזרתי.
שיחת הנפש הכי טובה היא בשש בבוקר עם אדם שלא ישן כל הלילה ויש קבלת היענות למחשבותיך בהתאם.
אני תוהה אם אני בסדר.
צה"ל צה"ל כבר באים
שבוע.