הוא נחת..
ככה בלי שום התראה
בלי להודיע מראש
לא שואל אם זה מתאים לי
אם אני מוכנה לקבל אותו
הוא פשוט נוחת
יש לו מזל שזה רק לזמן קצר
לא משוגעת עליו
אז ניתן לו שייסים את ה"ביקור"
ויאללה יאללה - שיעוף!!!
סתם יום כזה של נחיתת מצב הרוח,אולי בגלל החורף, אולי זה משהו באוויר ואולי בגלל כמה דברים פעוטים שמתעקשים לא להסתדר,מתעקשים להציק.
כשהמצב רוח נוחת המערכת החיסונית של הנפש נפגעת, פתאום אני חננה שכזאת, רגישה,כל דבר מציק מרגיז ויוצא מהפרופרציות הנכונות.
מה שמשפר לי את מצב הרוח - זה קניות קניות קניות!!!
אבל לפני כן הייתי בבנק...
אז עשיתי רק קניות קטנטנות, פצפונות,מזעריות ( חייבת להרגיע את היקר, הקניות הן מבחינת "מוקצה" בתקופה הזו)
אז קניתי לי סוודר מהמם בגוון כתום התנתקות בהיר.
צעיף בצבע תכלת- לא סובלת צעיפים בדרך כלל, אבל זה כל כך יפה עם הכתום.
המון המון גרביים צבעוניות,פרחוניות ,עם פסים, בלי פסים - זה מנקודות הספורט, תודה לך צה"ל.
חזיה מרוממת, את מצב הרוח כמובן ועם מחיר כזה חסר לה שלא תרוממם עוד משהו - גם זה מהנקודות האישיות ! לתפארת מדינת ישראל.
אודם,עיפרון שפתיים,קרם פנים - זה שייך להוצאות האחזקה!
רציתי לקנות גם בושם...אבל יקר מידי,אני אחכה ליום הולדת.
ועכשיו אני מול המסך עם גרביים צבעוניות חדשות
אני מרגישה שהמצב הרוח הנאחסי רוצה להיפרד ממני לשלום.
היום בתשע בבוקר, המדרחוב בעיר רק התעורר לחיים - וכבר המולה של אנשים,משטרה..
והכל בגלל - סוס!!
הסוס החליט להגיע לשם ולאכול את כל דוכן המאפיה!
אני לא יודעת מה היה מצחיק או מהנה יותר..
לראות את הסוס אוכל קרואסון
או לראות את השוטר צוחק!!
הבן הקטן, מתקשר אלי לעבודה בשעות הצהרים.
מודאג ועצוב הוא מוסר לי ש"התוכי מקורר אנושות" (ככה במילים האלה!, כמה שהתאפקתי לא לצחוק)
התוכי הטמבל שלנו קיפץ לתוך האסלה בלי יכולת לצאת.
ממש תוכי מפגר.., עכשיו הוא בתוך כובע צמר,אני מקווה שלא ימות,כבר התרגלתי אליו.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
