איזה מזל שחודש פברואר הוא חודש קצר...
אני מתכוונת לנצל את כל החודש לפוסטים הקשורים להולדתי!
ואני אתחיל מזה שהייתי עובר בגודל סיכה!
זה מדהים ומענג לחשוב שפעם הייתי ממש ממש קטנה ולא הייתה לי בעייה עם השחייה ושמים יכנסו דרך האף והפה זה תקין ואפילו מומלץ.
את גרסת הולדתי, כולל תיאורי האימה ( הפוסט הנ"ל אינו מומלץ לבעלי לב חלש ולילדים מתחת לגיל 20)אני מכירה מאימי, והיא יודעת לפרט..
אז קבלו תקציר, הכולל צינזורים קלים, כי בכל זאת אני רוצה שתישארו איתי אחרי הפוסט.
ביום חורפי וגשום,לפני כמעט 37 שנה, אימי בחודש השמיני להריון חשה את צירי הלידה.
היא הייתה מודאגת.. כי היא לא הספיקה "לעשות" שוק,היא לא הספיקה לנקות את הבית ובכלל באותו הלילה הייתה לה חתונה!
ואני, דווקא בשביל להציק, החלטתי להגיע לעולם חודש לפני הזמן ולשבש לה את כל התוכניות!
נולדתי בלידת עכוז - מאוד מאכזב לדעת, שדבר ראשון שהעולם ראה ממני, זה דווקא את היישבנים!
הלידה הסתבכה- חבל התבור היה כרוך סביב הצוואר ועם כל משיכה החבל הסתבך יותר.
נולדתי "כחולה" , ורק אחרי מכות נמרצות ביישבנים חזרה לי הנשימה.
בזכות זה,יש לי את הלגיטמציה מינקות להיות "כחולה" כמה שרוצה.
ואם אני מדברת שטוית (לפעמים) אני מאשימה את המעט החמצן שאוליי לא הגיע לי לראש.
הייתי תינוקת גדולה (ממש מפליא), אימי לא זוכרת להגיד לי את המשקל, אבל לפי התיאורים שלה - אם ההריון היה נמשך עד לחודש התשיעי, הייתי מוכנה ישר לכיתה א'!.
בפעם הראשונה שאמא שלי ראתה אותי דמעות ביצבצו לה בקצה העיין, היא לא האמינה למראה יצירת הפאר שלה, היא היתה בטוחה שהיא ילדה...שהיא ילדה קוף!!
תינוקת שעירה עם תלתלים בגב במקום בראש!
תינוקת עם שפם
ופיאות "אלוויס" טיבעיות!
חמד של תינוקת! - עכשיו אני קולטת למה אין לי כמעט תמונות בתור תינוקת...חוץ מתמונה אחת שבה אני מצולמת ממרחק ודיי מטושטשת (בגלל השערות).
אמא שלי טוענת שהשערות העודפות ירדו עם כל מקלחת - היא בטוח שיפשפה אותי חזק!!
יש עוד משהו שמאוד מאוד מטריד אותי..
אמי מתעקשת שאני דומה לאבא שלי!, זה מעציב..
משוגעת על אבא שלי ,איש מדהים, אבל אני לא רוצה להיות דומה לו- כרס קטנה, קרחת מבצבצת והמון תלתלים ברגליים!
אחרי התיאור הנפלא הזה, יש מישהו שעדיין מעוניין לדעת איך אני ניראת היום?
הלו..
הלו..כולם ברחו