לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


Avatarכינוי: 

בת: 55




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2010    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2010

עוגת תפוזים של גמאמא


המתכון  הזה חוגג מחר שלוש שנים .

שפע ברכות קיבלתי על העוגה של גמאמא

תכינו אותה בדיוק כמו שכתוב

כי אם לא – גמאמא מאיימת  שהיא תשלח אתכם להפריד ביצים !- נשמע כואב,לא?

 

גם אמא (האתר שלי) , 11:42 1/12/2007:
אז ככה, 4 ביצים + כוס וחצי סוכר + כוס שמן. להקציץ במיקסר עד שהעיסה תפוחה בהירה (הכפילה את הנפח המקורי שלה) זה שלב מאוד חשוב שהעוגה לא תצא יציקה מידי אם תפשלי בזה אני אשלח אותך להפריד ביצים ואז זה יהיה פחות פשוט אני מבטיחה לך.
אחרי שהגעת לקציפה בהירה ויפה, תוסיפי 1 כף תמצית וניל, וקליפה מגוררת מתפוז אחד.
עכשיו תוסיפי תוך ערבול במהירות איטית לסרוגין 2 וחצי כוסות קמח תופח (או רגיל עם שקית אבקת אפיה) וכוס מיץ תפוזים, ככה את שמה כוס קמח וקצת מיץ, מערבלת עד שהעיסה אחידה , מוסיפה עוד כוס קמח וקצת מיץ ושוב מערבלת לעיסה אחידה, חצי כוס קמח ואת שארית המיץ. כשכל החומרים מעורבבים יפה יפה (תני ערבוב נוסף עם כף לוודא שכל הקמח מעורבל ואין משקע בתחתית הקערה) תעבירי לתבנית 26 משומנת , שימי במרכז התנור, חום 180 (בינוני) בערך 40-50 דקות. את בטח מכירה את התנור שלך, תבדקי עם קיסם שהעוגה יבשה בפנים.
עכשיו העוגה מוכנה ואפשר לאכול אותה בדיוק ככה והיא טעימה לאללה.

 

אני אנסה לכתוב את המתכון הזה כמו שאולי השף אייל שני היה מציג אתו.

מה אני משלה את עצמי ... אני לא שפית

אבל לא נורא, אני שאפה וזה נחשב!

 

קחו ארבע ביצים ,עדיף טריות , אשר רק לפני רגע אמא תרנגולה חיממה אותם בישבנה הנוצתי .

לטפו כל ביצה בנפרד ואם ממש מתחשק אפשר גם לנשק

ועכשיו הגענו לקטע הכואב , הקטע הזה מיועד לאמיצות בלבד – קחו את אותה ביצה אהובה ותשברו אותה! – אווצ'.. פתאום אני כל כך שמחה שאין לי ביצים.

לביצים הרפויות יש להוסיף כוס וחצי סוכר בתקווה שהסוכר יעשה קצת מתוק לביצים הערומות.

יש להוסיף כוס שמן ולסחרר את כל המוצרים  עד שהחלבון ייטמע בחלמון , עד שמסחרחורת האהבה הזו ייוולד מרקם לבן וקטיפתי .

 

ועכשיו לסובב את הקרוסלה באיטיות ולהוסיף שתי כוסות וחצי  מהאבקה הלבנה והקמחית , שרק אתמול בת הטוחן טחנה לי .

אוי בת הטוחן ... נו טוב, זה כבר למתכון אחר.

להוסיף כוס מיץ תפוזים שנקטף ונסחט בדקות אלו , אם תהיו שקטים תוכלו לשמוע את פרפורי הגסיסה של  הוויטמין סי .

את התערובת הקרמית  הזו יש להעביר לתבנית ולתנור למשך 50 דקות.

ניחוח התפוז שמתפזר בזמן האפייה משחרר את הסינוס ומוביל את הניחוח לכל תא ותא בגוף

  • ·        אזהרה : עוגה ממכרת !
  • ·         עוד אזהרה: המתכון של גמאמא יותר ברור!
  • ·        אזהרה אחרונה: אם יגדלו לכם הישבנים, שלא תבואו אליי בטענות !
נכתב על ידי , 30/11/2010 13:30  
21 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



סתם יום של חול(רע) עם בוקר כחול


יש לי יום עמוס במיוחד ומאתמול אני מתכננת לי אותו בראש בכדי שאוכל להספיק כמה שיותר .

הבוקר היה צריך להתחיל בצילום חזה בשעה 8:30 , דווקא נחמד להתחיל בצילום ציצי על הבוקר וזה רק בגלל שיש לי ציצי מפואר ( קצת מפונצ'ר ) וגם בגלל שמידי פעם אני מצפצפת בריאות ומפתחת חום.

אחר כך ללכת לעבודה ולנסות ולהפחית מערימת הניירות ,

שמתם לב שניירות עבודה זה כמו כביסה?- אף פעם לא רואים את תחתית הסלסה !

ואחר כך ללכת לאסיפת הורים ולקחת את הבן לשיעור פרטי  וכמובן שבשניהם אני צריכה להיות באותה השעה.

אם זה נקרא לכם מתלונן – אז שתדעו שזה לא, אני דיי אוהבת את הימים העמוסים כמעט כמו שאני אוהבת את ימי הפדלאות שלי.

תמיד אחרי יום מרוכז יהיה יום של התחרדנות עצלה ונעימה.

אז הבוקר התלבשתי חגיגי לכבוד תחילת השבוע  ונכנסתי לרכב.

החוץ מהשתעלות קלה הרכב סירב להניע.

לא ויתרתי לו וניסיתי שוב.

ושוב

וניסיתי עוד פעם, ככה בשביל המזל

וניסיתי להניע שוב כי הוא כבר ממש עיצבן אותי ואיימתי עליו שאם הוא לא מניע אני אני.. לא יודעת מה אני אעשה לו!

וניסיתי להניע אותו שוב והפעם בנועם עם לחיצה רכה רכה על הגז , ככה שיהיה לו נעים , אבל גם זה לא עזר וזה אפילו החמיר כי עכשיו הוא גם לא משתעל ולא משמיע אפילו חירחור.

השכן הגיע ושאל אם יש לי בעיה

( לא, מה פתאום... אני רק מסדרת גבות במראה של הרכב! )

הלך לך המצבר – מדווח השכן

( אני לא זזתי מהרכב אפילו לא לשניה – לא ראיתי שום מצבר שהולך מפה!)

אין לי כבל ... אומר השכן בעצב

( באמת שאני משתתפת בצערך שאין לך כבל , זה באמת עצוב כי אתה בכל זאת צעיר – אבל אתה לא רואה שאני במצוקה?! איכפת לך שנדבר על כבל שלך בהזדמנות אחרת?!)

אז קראתי ליקר , לא אין בעיה עם הכבל!

 

ובנתיים אני פה מול המסך, מתחילה להפנים שהיום אני לא אספיק את מה שרציתי. 

 

 

 

נכתב על ידי , 28/11/2010 09:41  
30 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: 30 פלוס , 40 פלוס , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרמה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רמה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)