המציאות העגומה של ימינו. הפיגועים, האלימות ובנוסף לכך הקטל בדרכים, גובים הרבה חללים בקרבנו. ומאותה סיבה שכבר אנו לא מבכים על כל עובר אורח שנורה בסמטה חשוכה, כך גם אנו מנסים לדחות מעל פנינו את המחשבה על הסיכון אותו אנו נוטלים במהלך נסיעה שגרתית ברכבנו. וכאשר חוזרים מבילוי בסופ"ש, לעיתים אחרי כמה בירות ו'שוטים', פוטרים את עצמנו במחשבה, "נו באמת, לי זה לא יקרה", ולעיתים אף גרוע מכך אפילו לא מקדישים לזה את המחשבה הראויה. בין אם כך או אחרת, התרגלנו לקבל הן את הסטטיסטיקות השחורות, והן את האזהרות החוזרות ונשנות ברדיו("בבקשה..סעו בזהירות") באדישות מופתית.
בארה"ב, כאשר התנהלו הבחירות לנשיאות וההתמודדות העיקשת בין בוש לקרי הייתה בשיאה, הגה אחד הבחורים שהיה אמון על המחנה של קרי רעיון גאוני שבסופו של יום הביא לקרי מספר לא קטן של קולות וקירבו עוד צעד לאולימפוס המובטח- אך כניראה לא מספיק. ומה עשה? כיוון שהמלחמה בעיראק היתה סלע המחלוקת בארה"ב שגבתה משאבים עצומים מהעם האמריקני, משלמי המיסים, והמספרים עצמם אף אם פורסמו הרי נשכחו ממוחם הטרוד עוד באותה השעה, לכן החליט קרי להציגם לראווה בטבורה של העיר לעיני כול. וכבר לא ניתן היה כמקודם להעלים עין, והלב צבט מכאב על המליוני-מיליארדי דולרים שרצים ומתחלפים במהירות מטורפת על צג דגיטלי ענק המתנשא אל על וכביכול לועג להם מלמעלה. ובנקודה זו היה בלתי נמנע שכל מי שיצא לו לצפות במחזה אימים זה, ישאל את עצמו האם באמת כול זה היה שווה את המחיר שאנחנו נאלצים לשלם ועוד נשלם בעתיד? האם הכסף שלי במקום ללכת לרווחה ופיתוח, חינוך ובריאות מתבזבז על מלחמה, ואפילו אם היא מוצדקת, הרי זו מלחמתם של אחרים, יאמר לעצמו כעת בהטרסה מוסתרת אותו אחד שיום קודם לכן, טען בשצף והוכיח אחרים על כך שהם אינם מבינים את מהותה ואת הצדק שהיא משרתת.
וכעת לאחר הקדמה ארוכה אך חיונית זו, אומר שמונה זה פעל על הרגש בצורה מצויינת והצליח לעשות מה ששום אנליסט, שום סטטיסטיקה יבשה ושום אזהרה סתמית לא תוכל לעשות לעולם, כי המוח מבין, אך ללא המצב הנפשי המתאים, אין בכך שום תועלת. ולכן הצעתי היא, כדלקמן: להציב מספר שלטים אלקטרוניים ברחבי הארץ לצד הדרך של מרבית הכבישים הבינעירוניים, כאשר הם מתעדכנים אוטומטית ומראים בזמן אמת את מספר ההרוגים ומספר הפצועים במהלך השבוע האחרון(ואולי אף את פניהם). וכתוצאה מכך, התסריט שאני מצפה לראות בעתיד יהיה שונה באופן מהותי. מפני שאם אני יוצא לבילוי ואני רואה את השלט מראה מספר אחד, ובדרכי חזרה פתאום המספר משנה קידומת, זה משהו שיגרום לי להרים מעט את הרגל מעל הדוושה, וכאשר יום אחד נודע לי שאחד המספרים שהשתנו היה מישהו שאני מכיר, הרי שום שינוי מספר בעתיד לא יהיה בשבילי רק מספר.
קורא לאימוץ מודל זה
באדיבות מנאכט.
-
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
