כשהגענו לסין אני הייתי בדכאון נורא בגלל שהכלב המדהים שלי נשאר בארץ.
לא היה באפשרותינו להביא אותו לפה.
אז ההורים שלי החליטו לעשות לי מתנה, לקנות לי כלב כי חשבו שזה יעזור לי להיתגבר על הפרידה.
גור מדהים של שפיץ יפני.
הייתי מאוהבת בייצור המתוק הזה. כל הזמן הייתי איתו.
בשלב מסויים הוא קצת גדל והתחיל להיות חוצפן, הוא ביקש מכולם אוכל וקפץ על מי שלא נתן לו. ניסינו לחנך אותו בעזרת הדרכה של וטרינר.
אבל שום דבר לא עזר, ואחרי שהוא גדל עוד קצת הוא התחיל לנשוך את כל מי שלא נתן לא אוכל, והנשיכות היו ממש חזקות עם דם והכל. אני התחננתי להשאיר אותו והבטחתי לשמור עליו ולקחת אותו לטיולי כשמישהו אוכל. אבל אז בערב אחד של ארוחה משפחתית, הייצור הזה נשך את אבא שלי ובזה זה נגמר. אבא שלי לקח אותו לחנות ושם אנחנו לא יודעים מה קרה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
