| |
the gene pool could use some chlorine |
| 9/2005
צדקתי
כשהייתי צעירה וטיפשה, בת 15 בערך, היו לי לפעמים רעיונות טובים. אחד מהם היה ללמוד לנגן על תופים. כשבישרתי על כך לאימי היא הגיבה בתמיכה אופיינית - "תופים? זה המון רעש. לא בבית" - אז למדתי לנגן על גיטרה. גיטרה זה טוב, כיף, מרגיע לפני מבחנים, ונייד יותר מתופים, אבל זה לא הכלי שלי. אני מסוגלת לנגן שירים, לקלוט סולואים, אבל גאון הדור אני לא.
כשהייתי בחו"ל היתה לי נסיעת רכבת אחת ארוכה, במהלכה נצמדתי לדיסקמן. אני לא זוכרת מה זה היה ספציפית באותו רגע, נדמה לי שאינטרפול, אבל בראשי חלפה מחשבה, "כשאני חוזרת לארץ, אני מתחילה ללמוד תופים". אמא שוב הגיבה בתמיכה אופיינית, אבל אני לא זוכרת בדיוק מה היא אמרה. עכשיו אני פחות צעירה וקצת פחות טיפשה, אז לא הקשבתי לה.
אתמול קבעתי לי שיעור, היום היה שיעור. היה טוב. המורה טוען שחבל שלא התחלתי קודם, אבל שמוטב עכשיו מלעולם לא. אני מסכימה, וכדי להדביק פער של 8 שנים, אני אקח כמה שיותר שיעורים עד תחילת הלימודים, אז אתמתן לפעם בשבוע.
הנטייה שלי לתופף על אוויר רזה (תתרגמו לאנגלית) תרמה משהו, מסתבר. המורה שלי אמר שרוב התלמידים מתופפים לא נכון עם כף הרגל, כלומר, עם כל הרגל ולא רק עם הכפה. יש משהו בתיפוף דמיוני, חבל רק שלא החזקתי את המקלות נכון אז.
אולי כשאני אסיים ללמוד אני אזרוק הכל, ואפנה למוזיקה.
| |
| כינוי:
lilah
בת: 42
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
