| |
the gene pool could use some chlorine |
| 10/2005
קצת תסכול ומה שמו
אני מאוד מקווה שמה שקורה בראש השנה לא יקרה השנה. לא מתאים לי להיות במצב שפוף כזה. כלומר, לא בא לי, דווקא כן מתאים לי. הלכנו לסבא וסבתא שלי, ובכל פעם זה מדכא אותי מחדש. סבא שלי בקושי הולך, סבתא שלי חולה באלצהיימר מתקדם, המטפלת שלהם מדברת רק רוסית, וכמה מילים באנגלית. המפגשים האלו עצובים לי, בגלל שהם כל כך רחוקים מלהיות מפגש משפחתי מהנה. הייתי רוצה לחגוג פעם עם החברים שלי איזה חג.
קצת רוגז - מסתבר שמה שמו רזה. חשבתי שזה מה שקרה, אבל ראיתי את זה כתוב שחור על גבי פורום. קצת חבל לי. אני חושבת שזה בגלל שהוא מודע לזה שירדתי עליו בנושא בבלוג הקודם, ואני מאשימה את עצמי. מה הלאה? הוא ימצא חברה שנראית טוב? בעצם, גם אחרי ניתוח הוא רזה. הוא החזיר את זה מהר מאוד.
הגעתי למסקנה שהיתה זו טעות להתאהב בו. בהתחלה חששתי מזה, כי הסקס היה טוב, ונהניתי מחברתו (כלומר, לפני שהוא התחיל להתנהג ממש כמו אדיוט). הייתי צריכה לדכא את הרגש, ולהשאיר את הקשר הזה על בסיס פיזי בלבד. זה היה יכול להיות נוח בכל כך הרבה דרכים.
הוא עדיין מטריד אותי, ואני לא חושבת שזה הדדי. זה לא אמור להטריד אותי, כי אני יודעת שאני הרבה יותר טובה ממנו, ומגיע לי יותר, אבל אני מוטרדת. היה יכול להיות נוח להפסיק את הקיום שלו, או להעביר אותו למקום אחר, כמו צרפת. לא סביר שאני אחזור לצרפת כל כך מהר, בהיותה מדינה מלאה צרפתים.
יש לו שני ידידיי מועדונים, אחד מהם הוא זה שסיפר לי על האיום המשפטי המגוחך. שניהם נוטים להתמסטל בקביעות, אצל אחד מהם בבית. שם יש תופים. חשבתי לעצמי, שאני ולילך צריכות להתיידד איתם יותר. היא תקבל חשיש כרצונה, ואני אוכל לתופף. בינתיים היא מסתפקת בהתמזמזויות מקריות איתו במועדונים. אני לא נגעתי בידיד השני שלו, כי החלק היחידי בו שמוצא חן בעיניי הוא התופים, למען השם.
אני מתכוונת להפסיק לאכול שוקולד, שוב. הפסקתי לתקופה די ארוכה בגלל טיפול אלטרנטיבי שכזה, שאסר עליי לאכול כמעט הכל. מאז חזרתי לאכול, וחוששני שהשמנתי קצת. אף אחד לא אומר לי את זה חוץ מהג'ינס. אני חושבת שהפתרון הוא לרשום בדיוק מה אני אוכלת כל יום. אני אתבייש לרשום את השטויות, ולא אוכל אותן. אפשרות נוספת היא, שמרוב בושה אני פשוט לא אכתוב, אבל לא אמנע מזלילה. זה יהיה חבל.
היום קמתי מוקדם ללכת לפסיכו. אחרי סביאת אלכוהול אתמול, הנהיגה לא היתה קלה כלל וכלל. שתיתי שוט אחד של בד אפל, שמסתבר שלא עושה לי טוב. הו לא. מעבר מנתיב אחד לאחר היה מורכב ממש כמו מנוע של חללית מבחינתי. אולי השוט היה עובר יותר בקלות, אם הוא לא היה מעורבב טוב בליטר בירה. הימים האלו של בירה נוספת חינם מסוכנים לי.
| |
| כינוי:
lilah
בת: 42
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
