| 10/2005
כשמשהו טוב קורה, הוא צריך איזון, ומייד
קרו כמה דברים לא רעים בסוף השבוע הזה.
הכרתי כמה להקות ואמנים חדשים, הורדתי כמה עשרות שירים, ואני די נהנית מהם עכשיו. תמיד כיף לשמוע דברים חדשים.
אני לא אחזור למה שמו, בלי שום קשר למה הוא יאמר או יעשה. עם זאת, הידיעה הזו לא יכולה להעלים את הרגשות שנשארו לי כלפיו. המחשבה על משהו אחר כן. יש משהו שהתחלתי לעשות בזכותו. אולי הייתי מגיעה לזה בשלב מאוחר יותר, אבל אין לי אפשרות לדעת. למרות שעל פניו זה נראה דבילי, זה משהו שאני נהנית ממנו ביותר, וכשאני מאוכזבת/ כועסת/ אחר בגללו, המחשבה עושה פלאים למצב הרוח שלי.
לסיום סוף השבוע נפרדתי מהילדון. שאלתי אותו מה הוא חושב על סקס נטול משמעות, והוא שיתף פעולה. דברים נראים יותר טובים עכשיו. אני לא מרגישה שאני מוליכה שולל מישהו.
היה יכול להיות יום ראשון נפלא היום לולא היה מעיב עליו משהו.
לפני כמה ימים, בתחושת טוב לב, גיביתי את הבלוג הישן שלי. לאחר מכן עברתי פוסט פוסט (והיו לא מעטים), וצינזרתי כל קטע אירוטי שמתייחס למה שמו. לי זה לא הפריע, אבל זה הציק לו, ולא היה לי אכפת לעשות את זה כשהבלוג מגובה. חשבתי לשלוח לו מייל ולומר לו את זה, אבל לא עשיתי. חשבתי אולי למחוק הערות אחרות שלי לגביו, אבל לא הגעתי עם עצמי להחלטה. בכל אופן, היום ניגשתי לבלוג הקודם, לראות אם יש שם משהו שדורש התייחסות, כמו אנשים שתוהים מה קרה איתו. לא היו. מה שכן היה זה תגובות של מה שמו, בהן הוא מציג אותי כמטרידה סדרתית, מציקה לו ולידידים שלו. בחיי, זה היה ממש מכעיס. אני לא אוהבת שקרים. נכון, אחרי הפרידה שלנו היה לי קשה, וניסיתי ליצור איתו קשר, אבל הוא יכל למנוע את זה די בקלות, כמו למשל, לחסום את המספר שלי ב-icq. הוא בחר שלא לעשות את זה, זכותו.
לאחרונה מצבי משתפר, לאט אבל בטוח. לא קל לי להתגבר על אהבה כזו, במיוחד לא אחרי כל הפעמים שהוא דיבר איתי על חתונה, על לגור ביחד, על ילדים. זו היתה לי הפעם הראשונה שלא הרגשתי רע פיזית אחרי ששמעתי את המילים האלו. בכל אופן, לא "הטרדתי" אותו לאחרונה.
לגבי חברים שלו אין לי מה לומר. הוא מעשן סמים כל שבוע, אולי הם השפיעו. כשמישהי באה ואומרת לי שלום, אני עונה לה, במיוחד אם היא בחורה נחמדה כשלעצמה. אותה בחורה אמרה שהיא מעדיפה לא לדבר איתי מעבר לפגישות מקריות כאלו, כי היא מיודדת איתו, למרות שהיא מחבבת אותי וכו'. קיבלתי את זה, מן הסתם.
עצוב לי שזה נגמר ככה בינינו. הייתי מעדיפה שלא, ויש דברים שאני מוכנה לעשות לגבי זה, לראייה המחיקות שלי. מצד שני, אני לא מוכנה לשכב על הרצפה ולחכות שידרכו עליי. לא רוצה לדבר איתי? שיהיה. יש לי כמה חברים שאני אוהבת ואוהבים אותי, למרות המגרעות שלי, וזה מספיק לי.
| |
| כינוי:
lilah
בת: 42
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
