נשף סיום 2009.
סגירת מעגל מטורפת.
בבוקר הייתי ביסודי שלי, איפה שהכל התחיל.
ושוב עלה בי היום שלפני כיתה א' שעטפתי את כל המחברות עם אמא.
ופגשתי שם את המנהלת והיא דיברה איתי כאילו שהיא זוכרת מי אני חחח.
המזכירה אותה מזכירה, רק עם שיער חלק, חבל דווקא התאים לה התלתלים.
ובערב, נשף סיום י"ב. מחזור נ"ו יוצא לדרך חדשה.
יש הרבה מה להגיד על השכבה הזו, אבל אני יכולה להגיד שבהחלט הייתי מופתעת אתמול לטובה.
המון אנשים רקדו, השתחררו, נהנו.
חשבתי שהנוכחות תהיה דלה, חשבתי שאנשים יעשו פוזות, אבל לא, כולם היו שם וכייפו עד כמה שניתן.
כן, היו גם דברים שהכעיסו אותי מהשנייה שהגעתי לבית הספר, אבל הכל מתגמד לעומת הכיף שהיה.
לא בכיתי.
מסיימים, אז מה... מתחילים משהו חדש. אין מה לבכות.
נתגעגע, אני אתגעגע להרבה- ללא ספק.
אני אשתדל לשמור על קשר עם אנשים, אני באמת אשתדל.
כמות החיבוקים אתמול... זה עשה לי כל כך טוב.
וגם זכיתי בפרס- חרשנית השכבה.
וואו, תודה לכל מי שבחר בי... חחחח חרשנית, בסדר... שיהיה...
קיבלתי ספר, ולא פסלון! חבל, נורא רציתי פסלון... יופי של מזכרת.
בסוף כל הקטע של הזוגות היה סתם כי אפילו סלואו לא היה חחחח XD
כל האנשים התלבשו כל כך יפה, כמה עניבות היו אתמול זה משהו!
והשמלות... איזה שמלות!
ונעליים.. עקבים.. מה לא!
אני נהניתי מאוד. את רוב התמונות העלתי לפייסבוק.
מחר ניגשים למועדי ב' במתמטיקה וזה נגמר סופית סופית סופית.
ואז מתחילים החיים האמיתיים.
מחזור נ"ו? אני אוהבת אתכם, כי השלם הרבה יותר גדול מסכום חלקיו.
וקצת בא לי לבכות עכשיו, אבל כמו כל דבר הסוף חייב להגיע... ומכאן כל אחד בדרכו שלו.
-ניסיתי להעלות תמונות אבל הן גדולות מדי. אוף.-
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
-one of a million-