כל האוכל הזה, הימים האלה, רק בא לאכול.. ועוד יש מלא מלא מלא דברים מתוקים פתאום ומשמינים ומכל עבר בורקס.. יואו
ולא משנה בכלל שהלכתי לחדר כושר - אני עדיין ממש ממש שמנה!
וכן, מי כמוכן יודע שזה ממש לא משנה ש-ההוא- אמר שלדעתו אני לא שמנה..
נו, אז טוב יצא, שלכדתי את תשומת ליבו..
רע יצא, שזה ממש לא מעניין אותי שלדעתו אני לא שמנה, כי אני שמנה
א-נ-י ש-מ-נ-ה...
לא בטירוף... והוא הרצה לי כמו כולם על זה שהוא לא אוהב שדופות.. כן אה? בגלל זה לכולם יש חברות רזות כאלה? כי ממש לא אכפת להם והם "מעדיפים" שיהיה שומן? כן? בסדר...
אני רוצה לרדת כמה בסך הכל? 4 קילו? כמה קשה זה כבר יכול להיות?! אוף!!!!
ובטח שכל הרחמים העצמיים והאוכל שאני טוחנת כל הזמן לא עוזר לי בכלל.
ממש ממש לא.
אולי אני אמצא מישהי לעשות איתה דיאטה, אני צריכה יותר הטפות של - "את יכולה יותר מזה" "ו-"את יכולה בלי" ופחות הטפות של, "רגע, את חושבת שאת שמנה?!" ו-"את לא צריכה דיאטה"..
כי יודעים מה? בדקתי במשקל הרצוי ולדעת הטבלה הזאת, כן כן, עליי לרדת אפילו 5 קילו! ואני רוצה רק 4..
טוב. הוצאתי את זה! כבר עשה לי קצת טוב.