Something else.

קראתי היום בלוג של חברה שלי. חברה רזה (באמת רזה-אני מכירה אותה..) ושם היא כתבה שהיא חושבת שהיא שמנה.. רציתי לכתוב לה בתגובות "מה את מפגרת? תראי את עצמך! את ממש רזה!" כשפתאום קלטתי- אולי גם אני ככה?

כשכל העולם אומר לי שאני צריכה להפסיק לרזות, שאני יפה כמו שאני, שאני רזה, נראת טוב.. ואני ממשיכה עם הקטע שאני כן צריכה להמשיך לרזות, שאני מכוערת, שמנה, נראת זוועה... אבל אולי זו רק אני?

אני שלא רואה את עצמי- אלא רואה את הפגמים שבי (גם כאלה שאולי אין לי?)..

אני לא רוצה לגמור כמו כל האנורקסיות..אני רוצה לעבור חלק מהתהליך של ההרזיה ואז להספיק, אבל כבר מזמן הבנתי שאם אני מוותרת למלחמה הפנימית שלי ואני אפול-אין דרך יציאה..אין יציאה בעצמי "זהו עכשיו אני מספיק רזה אפשר להפסיק"..

אפילו אם אראה עצמי כמספיק רזה אני לא אוכל להפסיק-אני כבר יודעת, ורוב הסיכויים שאמצא במקומות הכי מוזרים בגוף שלי שיש לי עוד שומן... זה באמת שווה את זה?

כן

או שבעצם לא

אין לי מושג..זה המלחמה הפנימית שלי.. הקטע שאני יודעת את התוצאות ואת הדברים שזה עושה לי לגוף..

פשוט תעשי ספורט במקום לזבל על השטויות האלה טיפשה.

אני חייבת להפסיק עם לחשוב על זה-יש עוד דברים בעולם.. די :)

אתמול היה לי מבחן במתמטיקה..כ"כ פחדתי מזה.. כמה ימים לפני הייתי בלחץ-לא הצלחתי לשבת וללמוד פשוט..

ניגשתי למבחן וקיבלתי את הטופס. למה זה נראה כ"כ מפחיד?!

הסתכלתי על תרגיל, לאט לאט הדברים התחילו להיות ברורים.. פתרתי תרגיל אחד, ועוד תרגיל. והגעתי לתרגיל האחרון (שלקח לי שעה מתוך השעתיים)-הסתכלתי, הסתכלתי.. כבר התייאשתי לגמרי עד שפתאום הגיע אליי הפתרון -איזה אושר-.. אני חושבת שעברתי אותו בהצלחה :) עוד שבועיים בערך נקבל את הציונים.. נקווה לטוב.

עוד חצי שעה אני יוצאת-ריקודים סלוניים. אני כ"כ אוהבת את זה. שעה וחצי של לא לחשוב על כלום מבחוץ, רק איך אני צריכה להזיז את הידיים ואת הרגליים, לאן להסתכל. אבל זה לא הדאגות כמו היום-יום.

זה משחרר

אני אוהבת לרקוד:) (וכנ"ל בעצם משחק... משחרר-משחרר גם מהמחשבות הרעות ונותן לי נחת וכיף לכמה זמן)

לא יודעת מה עובר עליי, לא מצליחה להעביר את הרגשות שלי בצורה טובה-ואני רוצה. צריכה

אני מקווה שזו רק תקופה ושזה יעבור ויחזור אליי כושר הכתיבה..

אוהבת :)

-חמוטל-

השנה האחרונה הייתה חביבה בהחלט..:) הכרתי אנשים חדשים, יצאתי, נהנתי, ביליתי, למדתי וכו'..

באמת שנהנתי:).

והשנה- אמנם יש את כל הבגרויות, אבל היי-זה תיכון! שנה ראשונה בתיכון, יהיה מדהים:) אנשים מקסימים.. פשוט כיף.

אז תהנו לכם ושנה טובה!

אתמול בערב הלכתי לניצן ונשארתי לישון אצלה. היה נחמד..:)

כשחזרתי הביתה (לפני בערך שעה) פתאום הרגשתי חולשה מוזרה=/. יכול להיות שזה ההמשך מהמחלה שלי (בשבוע האחרון הייתי חולה..=/), אולי לא. לא חשוב כ"כ.

רק אני מקווה שהחולשה הזו לא תמשך (מה שלפי הזמן האחרון אני יכולה להניח שהיא בעצם כן תמשיך..).

יעבור(?) :)

ההוא משגע אותי (זה שמדבר איתי בעילום שם באייסיקיו). אני מתה כבר לדעת מי זה=/.

אנחנו מדברים וזה..וכל פעם מצליחה לגלות משהו קטן וחדש עליו, אבל זהו. בקושי.

הוא אמר בעצמו שיום אחד הוא יגלה לי את זהותו. נקווה שבקרוב.

שתהיה לכולם שנה טובה ומתוקה, מלאה בדברים טובים.

אוהבת

חמוטל

-עריכה: מעכשיו אפשר להגיב רק עם שם משתמש. לא בגלל שתגובות נאצה כ"כ מזיזות לי, סתם אני חושבת שאנשים שעושים את זה הם מסכנים. אם רוצים להגיד לי משהו-תגידו לי בפרצוף, לא כ"ללא שם"-

בדיוק לפני שבוע היה עדכון אחרון..זה בא לי בתקופות=/

ביום שני היה פעם ראשונה חוג דרמה...היה נחמד:) יש שם הפעם אנשים ממש נחמדים! אני חושבת שגם השנה אני אמשיך:)

יום שלישי הלכתי לניצנו'ש:) התחרפנו קלות ועשינו שטויות כרגיל=]

יום שבת נסענו כל המשפחה לסבתא שלי, לאזכרה של סבא שלי.

אני מתגעגעת אליו.. =( הוא חסר לי...הבדיחות שלו, הקור-רוח שלו במצבי לחץ, החכמה שלו, איך שהיה מדבר איתי, פשוט הנוכחות שלו...

מבחינת בית ספר-דווקא די משעשע :) מסתובבת הרבה עם חברות (מחפשת י"בניקים נחמדים P: ) והלימודים עצמם כרגע לא כ"כ נוראיים כמו שחשבתי שיהיו :)

הוא לא יוצא לי מהראש... אפילו כשאני סוף סוף בערך דקה לא חושבת עליו אני רואה/שומעת/חושבת על משהו שקשור אליו ושוב..הכל חוזר..

אני לא חושבת שאי פעם היה לי משהו כזה (אולי אני תמיד אומרת את זה, אבל באמת לא היה משהו שכל היום אני חושבת עליו, אני מתרגשת רק מהעובדה שאני רואה אותו....)

הוא מדי פעם גם מדבר איתי :) סתם ככה במסדרון

הוא כ"כ יפה שזה כואב... I Love Him!

די לשטויות של היום :)

אוהבת

אז עליתי לכיתה י'.. זה מוזר לי, אבל אחרת ממה שחשבתי..

הבית ספר הרבה יותר גדול ויפה, יש הרבה יותר מקומות נחמדים לשבת ולהסתובב, ויש אנשים הרבה יותר מעניינים..!

כשהגעתי לכיתה ז' הייתי במצב מאוד מוזר, עדיין ילדה קטנה אבל מנסה להיות גדולה ומקובלת, לא שמתי על אף אחד חוץ מהחברות שלי...

עברו שלוש שנים והבנתי כמה דברים: מקובלת זה לא להיות אחת שכל השכבה אוהבת אותה (שד"א אין באמת הרבה כאלה, אפילו לא ה"מקובלים), אלא מישהי שיש לה חברות. ויש לי חברות? אכן יש ;)

אז אין שום עניין של להיות מקובל או לא, יש לי חברות, אני אוהבת אותן וכיף לי איתן :) צריכה עוד משהו? ~חוץ מחבר כמובן..אבל יש כבר מישהו על הכוונת :-$ ~

בכל מקרה..אז היום היה היום הראשון שלי בכיתה י', ובתיכון...בית ספר חדש, אנשים חדשים (וישנים) וכו'.

ציפיתי שיהיה כמו בחטיבה משום מה, שיהיה משעמם, שאהיה רק כל הזמן תקועה עם החברות באיזה מקום אחד.

אבל רק הגעתי..הכרתי כבר כמה אנשים חדשים, הסתובבתי מלא עם ניצן..

והכל ביחד היה פשוט כיף :) לא חשבתי שאי פעם אני אגיד משהו כזה על בית ספר, אבל באמת יהיה נחמד :)

אז אמנם יש בגרויות וזה נהיה "הרבה יותר רציני" אבל..גם יותר כיף, לא? חלק מהמקצועות הם מקצועות שאני בוחרת, לא הכל לפי המערכת של כולם, יש הרבה יותר שעות חופשיות וכו'...

אז..מקווה שתהיה לי ולכם שנה טובה :)

בקשר לעיצוב, כמה כבר שאלו אותי. לקראת תחילת י' רציתי איזשהו שינוי, אבל שינוי בהרבה דברים. אז אני עכשיו מנסה לשנות גישה ולהיות קצת יותר רגועה ובהתאם החלפתי את העיצוב בבלוג, שבכל מקרה כבר נמאס עליי קצת.. :)

-רק אם מישהו/מישהי פה יהיו חמודים ויעשו לי תחימה זה יכול להיות נחמד :)

~אני אלנקק.....~ פשוט אני נורא רוצה שמישהו אחר יעשה לי ולא שאני אעשה בעצמי..:) -

אני מאוהבת. כן אני יכולה להגיד שאני מאוהבת, לא סתם דלוקה. כרגע עוד נחסוך מכם פרטים.. :)

3>