פעם היינו חברות טובות, אני חושבת. כך אני מקווה בכל מקרה.
מה קרה שהכל נעלם? אני מתגעגעת אליה, אל השיחות שלנו, אל הדברים המצחיקים שלך. פשוט.. אליה.
(רציתי לכתוב את זה לך, את בטח כבר לא קוראת פה בכלל...)
ואולי זה בגללי, בגלל שלא אהבתי לשמוע שאכפת לה כ"כ ממני - עד כדי כך שהיא כועסת עליי אם לא אכלתי. לא אהבתי את זה, וכל פעם שהיא עשתה משהו כזה הפסקתי את השיחה במידי.
ההתרחקות קרתה בקיץ, זה בטוח. כן הייתה בהצגה, ועוד דיברנו לפני שהיא נסעה לחודש לת"א. אבל אז כשהיא חזרה.. משהו השתנה. אני לא בדיוק יכולה להגיד מה, אבל בהחלט משהו.
ועכשיו כשאני רואה אותה בבית ספר, לרוב אני לא אומרת שלום כי אני מרגישה טיפשית, אלא אם כן היא עוברת מולי, אז כן. אבל לרוב לא.
הייתי רוצה שנחזור להיות חברות טובות, כמו פעם.
סיווני, אני מתגעגעת. 
חזרתי להכל.. התחלתי לספור.
כולם (מי שיודע, שזה לא הרבה.) כועסים עליי על כך, אני היחידה שמבינה את עצמי?
-כואב לי.-
סליחה.
(חברה אמרה שתביא לי דיאטה בריאה וטובה שהיא משתמשת בו. אולי ללכת ע"פיו?)
פרו זה דבר נחמד.
כשיהיה לי זמן אני אעשה עיצוב חדש לבלוג.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
