לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Something else.


Take me by the hand, take me somewhere new, I dont know who you are, but I..I'm with you.

כינוי: 

בת: 32

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2006    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2006

עוזר..?


ההוא: "אני צריך לומר לך משהו..."

אני: "אני פה..:) ~ואני שומעת~"

ההוא: "נראה לי שעדיף שנפסיק להתכתב. אני רוצה שתהיי מאושרת, גם אם זה לצידו של אחר...ולא אעמוד בדרכך. זו החלטה קשה ואני מקווה שאת מבינה...

שאני אוהב אותך."

 

-חתיכת אגואיסט פחדן.-


אני: אני שונאת את ההוא!

ניצ: את לא שונאת אותו...

אני:את הוא לא...את ההוא כן. הוא חתיכת אגואיסט מנופח שחושב רק על עצמו "שתהיי מאושרת גם אם זה לצידו של אחר" ואז כמובן בסוף "אוהב אותך". דפוק

ניצ: אני במקומך הייתי הולכת אליו ופשוט אומרת לו את כל זה והוא יהיה בשוק מזה שאת גילית מי הוא.

אני: כבר לא בטוחה שאכפת לי מי הוא... ד"א לא בטוח שאפילו זה ה ~שמו~ הזה..מה שאני יודעת שבנוסף להיותו אגואיסט הוא גם פחדן.

ניצ: זה נכון...בטח מפחד שלא תהיי איתו... ואם את לא בטוחה אז תשאלי אותו באייסיקיו, הוא לא יכחיש.

אני: השאלה אם עוד יתחבר...וזה פחד נורמלי=/ אבל..זה אפילו לא משנה..הוא כ"כ רוצה להגיד לי שהוא אוהב אותי כואב לו לבוא ולהגיד?! For god sake הוא בי"ב! הוא לא איזה ילד בכיתה ד'.

ניצ: נכון, נו ואת צריכה להגיד לו את כל זה אם הוא בכלל יתחבר שוב.


 

די..כבר נמאס לי מהכל.

ההוא-הציק עד עכשיו בעובדה שהוא יודע עליי הרבה יותר מדי ואני לא יודעת עליו כלום..וכרגע עוד יותר מציק לי העובדה שהוא רצה לנתק את הקשר..=/

 

כולם מציקים לי גם בקשר לעובדה שאני מרזה (ירדתי קילו.). מתחילים עם כל הנאומים שלהם "בסוף תהיי אנורקסית" "זה לא בריא" "את לא צריכה את זה" ובלהבלהבלה...אנשים רדו ממני

אם אני עושה דיאטה כנראה יש לזה סיבה!

 

נכתב על ידי , 29/9/2006 13:54   בקטגוריות פסימיות..., מחשבות.., שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



היין


היין,

אני לא יודעת כבר מה אני מרגישה.. אתה מטריף אותי במחשבות שלי כרגע.

לפני יותר משנה שלחת לי את השיר "here without you"-שיר מדהים.. הרבה זמן לא שמעתי אותו. לפני רגע שוב שמעתי אותו, נדהמתי כ"כ. נזכרתי בך, בכל השיחות, בכל המילים היפות האלה, בכל ההבטחות, בצחוק שלך, הכל...

נכון שכל הקשר היה מרחוק, מאוד רחוק ליתר דיוק, אבל עדיין-הקשר היה חזק...

4 חודשים. 4 חודשים מדהימים, שב-3 חודשים האחרונים היינו מאוהבים עד מעל הראש..

עד אותו רגע-שהפסקת פתאום להתחבר.

שלחת אימיילים שאתה אוהב אותי ושאתה מצטער וכו', עדיין אהבתי, ולפי מה שאתה אומר גם אתה.

שכנעתי את עצמי שהדבר היחיד שיעזור לי אולי לשכוח אותך (סה"כ אז, המועד היחיד שהיינו יכולים להפגש היה בעוד שנתיים וחצי-מה שעכשיו נהפך לשנה וחצי..), זה להפרד ממך ולהפסיק עם האי-מיילים.

בהתחלה זה בכלל לא עבד, כל הזמן חשבתי עליך וכו'..עד שזה עבר לי, פגשתי בנים אחרים, עשיתי דברים אחרים, נהניתי, ביליתי, יצאתי... אך עדיין-מדי פעם צצה לה מחשבה קטנה עליך..

היין אני בחיים לא שכחתי אותך, אולי לא באמת חשבתי עליך הרבה, פחות מפעם בחודש-אבל תמיד נשארת לי בתת מודע..

אני כ"כ מצטערת שנפרדתי ממך אז..הבנתי שזה לא באמת עזר. אני צריכה לדבר איתך..

יותר משנה לא דיברנו- אז איך זה שאני עדיין חושבת עליך בצורה כזו? אז אולי אני כבר לא ממש מאוהבת (אולי כן, אבל לא בדיוק מודעת לזה), אבל אני כ"כ מתגעגעת אליך..להכל.

אני מקווה שעדיין תבוא מתישהו..ואני כ"כ רוצה לחזור להיות באיזשהו קשר איתך (ידידות)..

עברתי כ"כ הרבה בשנה האחרונה-אבל שום דבר לא גרם לי לשכוח אותך...

 

אוהבת תמיד. שלך,

חמוטל

נכתב על ידי , 23/9/2006 15:28   בקטגוריות אהבה ויחסים, מחשבות..  
17 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



השנה הזו..


השנה האחרונה הייתה חביבה בהחלט..:) הכרתי אנשים חדשים, יצאתי, נהנתי, ביליתי, למדתי וכו'..

באמת שנהנתי:).

והשנה- אמנם יש את כל הבגרויות, אבל היי-זה תיכון! שנה ראשונה בתיכון, יהיה מדהים:) אנשים מקסימים.. פשוט כיף.

 

אז תהנו לכם ושנה טובה!


 

אתמול בערב הלכתי לניצן ונשארתי לישון אצלה. היה נחמד..:)

כשחזרתי הביתה (לפני בערך שעה) פתאום הרגשתי חולשה מוזרה=/. יכול להיות שזה ההמשך מהמחלה שלי (בשבוע האחרון הייתי חולה..=/), אולי לא. לא חשוב כ"כ.

רק אני מקווה שהחולשה הזו לא תמשך (מה שלפי הזמן האחרון אני יכולה להניח שהיא בעצם כן תמשיך..).

יעבור(?) :)


ההוא משגע אותי (זה שמדבר איתי בעילום שם באייסיקיו). אני מתה כבר לדעת מי זה=/.

אנחנו מדברים וזה..וכל פעם מצליחה לגלות משהו קטן וחדש עליו, אבל זהו. בקושי.

הוא אמר בעצמו שיום אחד הוא יגלה לי את זהותו. נקווה שבקרוב.


שתהיה לכולם שנה טובה ומתוקה, מלאה בדברים טובים.

 

אוהבת

חמוטל

 

-עריכה: מעכשיו אפשר להגיב רק עם שם משתמש. לא בגלל שתגובות נאצה כ"כ מזיזות לי, סתם אני חושבת שאנשים שעושים את זה הם מסכנים. אם רוצים להגיד לי משהו-תגידו לי בפרצוף, לא כ"ללא שם"-

נכתב על ידי , 22/9/2006 13:42   בקטגוריות סתם יומיומי, תמונות, מחשבות.., בית ספר  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



"You"


Artist:EvanescenceAlbum:Remixes or Bonus TracksTitle:You


The words have been drained from this pencil
Sweet words that I want to give you
And I can't sleep..I need to tell you...goodnight

When we're together I feel perfect
When I'm pulled away from you I fall apart
All you say is sacred to me
Your eyes are so blue, I can't look away as we lay in the stillness
You whisper to me, Lady, marry me, promise you'll stay with me
Oh you don't have to ask me, you know you're all that I live for

You know I'd die just to hold you, stay with you
Somehow I'll show you that you are my night sky
I've always been right behind you
Now I'll always be right beside you

So many nights, I've cried myself to sleep
Now that you love me, I love myself
I never thought I would say that
I never thought there'd be you


You, שיר כ"כ יפה. (כמו שיכולתם לקרוא כאן למעלה.)

לא סתם המילים, גם המנגינה איכשהו..עושה בי משהו.

כל פעם שאני שומעת את השיר אני מרגישה כאילו אני זו שכתבתי את זה על הוא.

אני כל הזמן חושבת עליו, כל דבר שאומרים לי (אפילו סתם "בא לך פיצה?") אני נזכרת בו איכשהו, כל הזמן מדברת עליו (למרות שאני מנסה שלא) אפילו כל הזמן כותבת עליו כאן בבלוג. בערך 4 פוסטים עכשיו-רק עליו...אפילו שתמיד אני חושבת על כל מיני נושאים אחרים שאני רוצה לחשוב עליהם, אבל זה אף פעם לא עולה בזמן טוב. כמובן שרק הנושא הזה תמיד עולה כשאני ליד המחשב (ובמקלחת, ובזמן שאני אוכלת, בזמן שאני הולכת, מצחצחת שיניים וכל דבר אחר..), ויש לי צורך לכתוב עליו.. זה תמיד היה ככה עם כולם, או שרק עם הוא?

יש לי יותר ויותר את ההרגשה שעם הוא זה באמת אחרת..זה לא יעבור לי סתם. וזה יותר חזק מכל דבר אחר שהיה לי עד עכשיו...

 

הלוואי ויום אחד הוא יגלה על זה משהו, אני מפחדת בעצמי להתחיל איתו משהו..

אוהבת אותו כ"כ....


וסוף סוף נושא אחר:

 

כל פעם שאני אוכלת, אני מרגישה אשמה. אני רוצה להרעיב את עצמי, לשכנע את עצמי מול המראה שאני לא רעבה וכו'.

איכשהו אני כרגע עוד מצליחה להתגבר על זה, להסביר לעצמי שזה מטומטם לעשות משהו כזה..פשוט באמת לא לעשות את זה. אבל מה יהיה כשאהיה נפשית יותר חלשה? אני לא יודעת אם אוכל לעמוד בזה, אני מקווה שכן... (כרגע יש ויכוח פנימי האם לכתוב "כן" או "לא"-כן ניצח)

 

אני רוצה להרזות..

התחלתי לעשות כפיפות בטן, אבל הרבה פעמים יש לי סחרחורת או בחילה או משהו כזה שמונע ממני לעשות את זה. אני עושה את זה די בקביעות...אנסה להמשיך בכל זאת ככה:) אולי בסוף ייצא משהו טוב..


 

רגע אחד חזרה להוא

הוא, אני פשוט אוהבת אותך!

 

סיימתי להיום:) ~תגיבו?זה יכול להיות נחמד..~



נכתב על ידי , 15/9/2006 14:24   בקטגוריות אהבה ויחסים, מחשבות.., הוא  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , נוער נוער נוער
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לLittle Kiss אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Little Kiss ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)