מזג האוויר הנעים שנחת על ארצנו הוציא אל חיק הטבע מטיילים רבים, צמאים למעט נופים ושמש. כמו שתמיד קורה כשעשרות אלפי אזרחים יוצאים מהבית, כמה מהם מצאו את עצמם מפונים ע"י מד"א למיון בשל הצטרפות נסיבות מצערת. וכפי שתמיד קורה כשאיתני הטבע וה-Force Majeure משלבים כוחות כדי להתנכל למטייל התמים - Ynet שם כדי לחלוק עמנו את ביש המזל הזה.

פירוט מקרי ביש-המזל של פסח התשע"ב כולל את רשימת ההתרחשויות האופייניות לעונה זו: מטיילים צונחים מסלעים, תאונות דרכים, פיצוצי גזיות וקליעים תועים. מקרים של ביש מזל פשוט, ללא אחראים, בסך הכל מזל רע ותו לא. הקליע התועה מצא את דרכו לרגלה של אישה שטיילה בגן הלאומי עין-חמד שבהרי ירושלים, שזכתה לכמעט 50 מילים שלמות שהוקדשו למקרה המצער שלה בכתבה שולית לחלוטין. הקליע, בו זכתה "בזמן זה פארק היה מלא באנשים והיא טיילה עם בן זוגה" ככל הנראה תעה למקום מכפר ערבי סמוך בו חגגו באותו זמן אירוע כלשהו שדורש על פי המסורת המקודשת בת אלפי השנים של העם הערבי ירי ברובי סער כדי להביע התמוגגות וצהלה.

ושם נגמר המקרה. איתני הטבע כילו זעמם במטיילים האומללים, ורק בנס אף אחד לא נהרג. לו היה אותו קליע נורה מנשקו של חייל ישראלי, דף הבית של Ynet היה נצבע כותרות באדום ושחור: "חייל כמעט ורצח מטיילת", "ניצלה בנס מאש צה"ל" או משהו מקומם מהסוג הזה. איזה מזל, אתם בטח אומרים לעצמכם, שהקליע "תעה" לו לפארק מכוח איזשהי תופעה פיסיקלית עלומה וחסרת מקור. כמה טוב שלנוכח עוצמתו של הטבע, פראותו וכוחו הלא מרוסן, הסיפור הזה נגמר רק בפציעה.