מעבר להרי החושך שלי.Daylight savings are the best invention of our time. |
| 7/2010
בד אס
אני יכול להיות בד אס. יכול לתקוף, להגיב בקשיחות, להרים את הקול ולהשתיק. תחושת חמימות של כוח וסיפוק עצמי מתפשטות בתוכי, כשאני נלחם בז'(השם מכורח המציאות ובדחיפת ההתרשמות), השותף הידוע לשמצה שלי ושל א' שהוא סופסוף לשעבר(!). לא יודע למה אני כל כך מרוצה מעצמי, אבל זוכר תחושה דומה כשהייתי נופל על חיילים בתפקיד הקודם, מרגיש שהם חוששים ממתקפות הזעם שלי וסרים לפקודות שאני צורר בהם אחת אחרי השנייה( סתם נו...אני בסדר). כנראה שכמו כל צאצא אחר לקוף ויצור חי, גם אני נהנה להרגיש חזק יותר מהמתמודד מולי...אני נהיה זחוח במיוחד כשתוך כדי הויכוח הלוהט אני חותך בבת אחת את הצעקות, אומר ליריב שלי(שאגב מבוגר ממני בארבע שנים): בוא נרגע ונדבר כמו אנשים מבוגרים. כמו הורה שמרגיע את הטינאייג'ר שצועק עליו בקוליות כזו, אגבית ולא מתרגשת.
קיצר, מרגיש ששיחקתי אותה. אשכרה יש לי אדרנלין מזה שרבתי עם איזה שמוק על 160 שקל שאולי בכלל הגיעו לו...כמו כולם אני רק מנסה לשרוד. אולי אני אצעק גם מחר קצת.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
