לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

סיפור בהמשכים


המחר יכול להפתיע

כינוי: 

בן: 33





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


11/2007

הנקמה


אוקיי המון זמן לא רשמתי כלום פה,אבל עכשיו אני יתחיל סיפור חדש נקווה שיעבוד

 

 

 

 

 

 

"הנקמה"

 

 

 

פרק 1:

הפיצוץ שהיה מתחנת הדלק שהיתה כמה רחובות מהבית שלי העירו אותי בלחץ,ושניה אחרי התנפצו החלונות שבחדר שלי.למרות שכיסיתי את הפנים שלי עם היד כדי לנסות לא להחתך נחתכתי לא משו נורא איזו שריטה על הלחי,קמתי מהר מהמיטה לחלון השני שבחדר שלי לראות מה קרה.ואז ראיתי את כל הלהבות עולות מהתחנה,רצתי למטה ניסיתי לא להחליק בגלל שהיה חושך למרות שהיה צהריים,משום מה החלונות היו סגורים אחרי שירדתי במדרגות ראיתי את אמא שלי המומה מול החלון,רצתי אליהכדי לראות מה קרה,כולה היתה קרה וחיוורת,שאלתי אותה מה קרה,אבל היא לא ענתה לי,הושבתי אותה על הכיסא וניסיתי לגרום לה לענות לי,אחרי כמה שניות היא פתחה את הפה,ובקול מאוד חלש"הוא יצא לתדלק.....אמרתי לו שאפשר לתדלק גם מחר..."ואז הבנתי מה קרה,כנראה אבא שלי יצא לתדלק....והוא בטח היה בתחנה שהרגע התפצצה!,נכנסתי להלם,ואז אחרי דקה יצאתי ממנו וחשבתי אולי הוא יצא משם ליפני אני חייב ללכת לשם,אז אמרתי לאמה שלי שאני הולך לשם אני חייב לראות איפה הוא,ואז היא צעקה עליי "לא!,אם יהיה עוד פיצוץ אני יעבד גם אותך!אני לא מוכנה לזה",אבל אמא אני חייב ללכת לשם לראות אם הוא בסדר!,טוב אני הולך!.רצתי למעלה כדי ללבוש מכנסיים נורמאלים,תפסתי את הדגמ"ח הראשונות שראיתי ואת הT שרט הראשונה שמצאתי בארון ,תפסתי את הפלאפון שלי שהיה על המיטה וירדתי למטה,כשהגעתי למטה ראיתי את אמא שלי בוכה,אז אמרתי לה "אל תבכי אני בטוח שהוא בסדר!"אז היא ענתה לי "טוב רוץ לראות מה קורה שם אבל תבטיח לי שתחזור!"חיכתי חיוך קל ואמרתי"אני מבטיח אמא,אני מבטיח שאני יחזור".התחלתי לרדת במדרגות ואז התחלתי לשמוע סירנות של מכבי אש ומד"א,ואז הגעתי לרחוב שעברו שני המכוניות שעשו כל כך הרבה רעש,הסתובבתי 180 מעלות לכיוון של התחנת דלק ועדיין ראו את הלהבות עולות גבוה יותר מהביניניים,ואז התחלתי לרוץ לכיוון כי מרוב שמיהרתי שחכתי את המפתחות לאופנוע שלי.טוב עכשיו הגיע הזמן לספר לכם מי אני בכלל,טוב אז קוראים לי אדוארד או בקיצור אד,אני ב18,ויש לי רק אבא ואמא,גם היתה לי אחות אבל היא "כנראה"נהרגה בהתרסקות של מסוק כשהיא שירתה בצבא,ליפני שנתיים.אני לא מאמין לזה,כי כשהיתי באזור של ההתרסקות,אני ראיתי את הגופה שלה ,וזאת לא היתה היא.זאת היתה מישהיא אחרת,ותאמינו לי אני יכול לזהות את אחותי,ועוד דבר שעל השילדה של המסוק היו המון קרעים שנעשו כאילו זה היה חתול ענק שקרע את המסוק,אבל אחרי שנה כבר עזבתי את כל זה..,ועכשיו אני מנסה ללמוד לבגרויות שנשארו לי....(עכשיו חזרה לסיפור),אחרי שעברתי שתי רחובות נגלה לי המראה הנוראי הזה,לפחות 20 רכבים עולים באש,לפחות 5גופות גם עולות באש ו2 נידות לכיבוי אש מנסות לכבות את האש,ואז ראיתי בתוך הביתן הזה לשטיפה של המכוניות את המכונית של אבא שלי...

 

נכתב על ידי , 29/11/2007 03:38   בקטגוריות סיפרותי  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לedward elric אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על edward elric ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)