לילה, אנחנו אחרי ריב ארוך...אחד הגדולים אם לא הגדול שבהם.

הריב נגמר\לא נגמר. התחושה היא שהולכים לישון בעיקר בגלל השעה ולאו דווקא בגלל שהסדרנו את הדברים עד הסוף, "הפסקה" קראת לזה. 
הריטואל הקבוע של צפייה באתרים ביחד, רק שעכשיו אני לא מרגיש שאני יכול להתקרב כתמיד. מרגיש שהמגע שלי לא רצוי כרגע, אז אני מתקרב אבל דואג שהשמיכה תהיה בנינו כסוג של חוצץ. ואז את אומרת שזה בסדר, מרסקת את החוצץ ומקרבת אותי אלייך.

באותו הרגע נשברתי, ברגע שהרגשתי את הגוף שלך צמוד לשלי שוב. החיבוק הזה, החיבור הזה, המגע הזה...לא ידעתי כמה אני משתוקק לו כל הערב, לא הבנתי כמה הוא חשוב לי. כן, אמרת לי כמה פעמים שאני בן אדם של מגע...אבל לא חושב שהבנתי עד כמה עמוק זה עד אותו הרגע. 

הדמעות התחילו לצאת ללא שליטה, ההתפרקות הגיעה ולא משנה כמה נסיתי לעצור את זה הבנתי שזה חסר טעם.

עכשיו כשזה סוג של מאחוריינו אני מתחיל לעכל ולחשוב על המשמעות של כל זה. מנסה להבין את הצורך הזה שיש בי לחיבוק שלך ולמגע שלך. הרי התרגלתי לחיות את החיים שלי בלי מגע, כ"כ הרבה זמן הייתי לבד וזה לא שהצורך בער בי באינטנסיביות כזאת. ואולי זו תוצאה של שנים של הדחקת הצורך, כ"כ התרגלתי להדחיק את הצורך במגע, בחיבור שעכשיו כשהוא פה באופן "שגרתי" קשה לי מאוד כשהוא נעלם. כמו להיגמל מסם ואז להתחיל להשתמש בו שוב עם הפסקות מידי פעם. 

ומה זה אומר עלי מבחינה מינית אם בכלל? כבר אמרת שאת רואה אצלי שוני בהתנהגות כשאנחנו עושים סקס באופן שגיר וכשאנחנו לא. אני לא רוצה להתייחס אלייך אחרת רק בגלל שלא שכבנו, זה לא פייר כלפייך...מגיע לך יותר מזה. 

הנושא מטריד אותי ולא באמת עוזב, אני מתמודד איתו בכל התקופה האחרונה. מתמודד עם להבין שיש תקופות שיש בהן יותר סקס ויש תקופות שיש בהן פחות סקס וזה לא חייב להגיד משהו באופן ישיר על המערכת יחסים. אני יודע שזה נשמע טרווילי והגיוני להבין את זה...אבל זה יותר מזה. אני חושב שמה שקרה סוג של אומר לי שזה מעבר לסקס עצמו, זה החיבוק, המגע, החיבור שלנו. טבעי כשאת תהיי במצב שכרגע פחות מעוניין לשכב מסיבה זו או אחרת אז גם תרצי פחות מגע, תרצי פחות להרגיש אותי. אני מקשר את זה ישירות ל "היא פחות צריכה אותי, פחות אוהבת אותי, היא מתרחקת, היא חושבת לעזוב". 

מטריד אותי שאני כזה "חלש" וצריך חיזוקים כל הזמן, אישורים כדי לדעת שבת הזוג שלי מרגישה את אותו הדבר שאני מרגיש.
בחיי ידעתי שאני קשה לתחזוק, אבל לא עד כדי כך חח

אני אצטרך ללמוד לחיות מידי פעם בלי החיזוקים האלה, אני לא יכול לצפות ממך לספק לי אותם כל פעם כל הזמן. יהיו מצבים בהם תצטרכי להתרכז בעצמך ובדברים שאת עוברת עם עצמך. אולי עכשיו כשאני מבין את עצמי קצת יותר טוב, בצורה מסויימת יותר מבין את הצורך שלי. יהיה לי קל יותר להתמודד עם עצמי ועם השדים שלי.