הבלוג שלי רק שלי

השנה המזדיינת הזאת הולכת להגמר הא?

תאמת, אין לי מושג איך אני אשרוד את התקופה הקרובה של אחרי פסח, עם כל הלחץ של הלימודים.. אני כאילו לא מצליחה לראות את עצמי עוברת אותה בחתיכה אחת. אני יותר מדי חוזה שבירה בתקופה הזו. אני ממש מרגישה שאין לי גיבוי פנימי בשביל שאני אוכל להתמודד עם להשקיע כל כך הרבה מכולי בזמן הקרוב.. פשוט אין לי. חברות קרובות יש לי אחת, ועוד כמה קצת פחות, ידידים כבר התמעטו למספר שואף ל0.. אבל יש לי כמה אנשים ליפול לזרועותיהם אם הכל מתפקשש, אבל זה לא מספיק בשביל לגרום לי להיות חזקה בזמן האמת.

זה חרא. אני כל כך מחכה שתיגמר השנה, אבל אני יודעת שכשהיא תיגמר, וכשאני אהיה אחרי בצפר, יהיה לי קשה, יהיה לי שוק, ואני לא ממש אדע מלעשות עם עצמי, במיוחד לאור העובדה שהחברה הכי טובה שלי מתגייסת שניה אחרי סוף הבגרויות ואני אמורה משהו כמו חצי שנה אחרי..

פאק. החיים נהיים מבלבלים. כיוון שבעבר הם היו כל כך ברורים ונחמדים (לא). איכ, זה כבר מוגזם. כמה בנאדם יכול לחשוב? נראה לי עליתי על כל שיאי גינס בחשיבה מיותרת. ממש איכ. אבל הכי איכ, שמה שאני אומרת נכון, ושהחיים שלי כרגע, במצב מאוד מוזר, ודברים עוד ישתנו, ואני לא בטוחה שכל כך לטובה בקרוב :(

מקווה לעמוד בציפיות של עצמי, לפחות בימים הקרובים, כי אם לא, אני אקרוס בהמשך, אבל על בטוח.

חג שמח בכל אופן..ו-ביי.