בצומת דרכים

שמי הוא עלמה אני בת 13.5 תלמידת כיתה ח' בחטיבת ביניים.

אני לומדת ריקוד בסטודיו למחול, יש לי ציונים גבוהים, ויש לי הרבה חברות וחברים.

בזמני הפנוי אני אוהבת לשמוע מוזיקה, לרקוד, לבשל, לראות טלוויזיה, להיות במחשב ולהיות עם חברות.

כעת, הגעתי לצומת דרכים בחיי, אני צריכה לבחור לאן לפנות.

אתם מבינים- אני מסתובבת עם שתי קבוצות של חברות:

הראשונה- החברות מהשכונה, מהילדות, שתמיד הייתי איתן והן מצחיקות וכיף לי איתם, אבל הן מאד שונות ממני והם לא כך כל נחמדות ולא מבינות אותי תמיד.

השניה- המועדפת עלי יותר, החבורת בנות החדשה שהכרתי בחטיבה, את חלקן כבר הכרתי בסטודיו למחול אבל הקשר התחזק ביני לבינן בחטיבה. הם מאד דומות לי, עוזרות ומפרגנות לי, אני נהנית איתן, הן כנות ונחמדות וממש כיף לדבר איתן ןהן גם מצחיקות ויש להן פשוט קסם אישי- אחת אחת. הן קבוצה של 6 בנות מקסימות, שדבוקות האחת לשניה מהיסודי- ומה אני יגיד- הלוואי עלי, הולך להן.

אז מה הבעיה, אתם שואלים? כי באמת מהדברים שלי זה נשמע ברור שאני הרבה יותר מעדיפה את הקבוצה השניה, אז למה אני פשוט לא הולכת עליה? החיים לא כאלה פשוטים...

את הקבוצה הראשונה אני לא יכולה לנטוש, הן חברות שלי מאז ומתמיד וזה יהיה מאד לא יפה מצידי פשוט לעזוב אותן...

לקבוצה השניה מאד קשה לי להתקבל, למרות שאני בקשר מעולה איתן והן משדרות לי הרבה אהבה ותמיד מזמינות אותי ומשתפות אותי, וכמובן שאני גם אותן, הן חבורה של 6; הן תמיד היו וקשה מאד להכנס אליהן. ואני לא רוצה להרוס את הקשר המדהים שיש בין השישה האלה.

אז למה בעצם, לא לקמבן בין שתי הקבוצות? לפעמים איתן, ולפעמים איתן? טוב, זה מה שאני עושה לעת עתה. אבל מתי שהוא אני אצטרך להחליט. כמו שהזכרתי מקודם, אני מעדיפה יותר את הקבוצה השניה, ובגלל זה תמיד יוצא שהראשונה מקופחת, וזה יוצר מצבים לא נעימים. אני משתדלת, אבל זה מאד קשה. אני גם אצטרך להחליט עם איזה קבוצת חברות אני אלך לתיכון. לזה יש עוד שנה וחצי, אבל צריך להחליט.

אז הנה אני, תקועה באמצע, ואני אספר לכם על החיים שמסביב לצומת דרכים, ולמה כל כך קשה לי להחליט לאיזה כיוון לפנות, ובינתיים יש תור מכוניות ענק מאחורי שרק מחכה לבחירה שלי- אבל היא עוד לא מגיעה.