בצומת דרכים

התעוררתי בבוקר מצלצול של ספיר (מהחבורה הראשונה) בפלאפון. אני לא ממש זוכרת מה הלך שם, הייתי סהרורית למדי.. היא פשוט שאלה אותי אם היא העירה אותי, אמרתי שכן, היא אמרה ביי וחזרתי לישון.

התעוררתי אח"כ ב12, ראיתי קצת טלוויזיה ואז אבא שלי שאל אותי אם אני רוצה לעשות סיבוב. הסכמתי והלכתי להתאגן.

יצאנו מהבית גם עם אחותי הקטנה ונסענו לעיר שלידינו. היה שם כל מיני בניות בכבישים, אז אבא שלי היה צריך לעשות כל מיני סיבובים בעיר, ולבסוף הוא נכנס באי כניסה אחד בשביל להגיע לספרייה, לשם פנינו היו מועדות. אבל לא היה דרך אחרת, אז זה לא אשמתו או משהו! אניוואי, הלכנו לספריה לקחתי איזה ספר נחמד ויצאנו מהעיר הזאת, בחזרה לעיר שלנו (: .

עצרנו במרכז העיר בשביל לקחת את ההזמנה של אחותי של החולצות בי"ס שלה וחזרנו הבייתה. הצצתי בטלוויזיה ומיד יצאתי שוב מהבית, אני ואחותי ליתר דיוק, וצעדנו ברגל לסבתא רבא שלי שגרה ברחוב שלנו. יש לנו מנהג מאז שעברנו לעיר שבה סבתא רבא שלי גרה. כל יום שישי באחת בצהריים אנחנו הולכים, אני ושני האחים שלי, אליה לארוחת צהריים. פעם היא הייתה מבשלת בשבילנו, אבל עכשיו שהיא כבר פחות מתפקדת, הפיליפינית שלה מבשלת בשבילנו. אבל אנחנו עדיין מבקרים אותה ושואלים אותה לשלומה וכאלה, אז זה סבבה. היא בת 97, מדהימה, אבל סובלת מהרבה כאבים. מסכנה.

תאריך הלידה שלי זה ה7\5. מה זה קשור, אתם שואלים? טוב, תאריך הלידה שלה זהה. מגניב למדי(: יש ביננו הפרש של 84 שנה, אבל אותו תאריך. אני מקווה שאני אקבל את האריכות ימים שלה. בעזרת השם!

אז היה נחמד, אח שלי הגיע יותר מאוחר גם לשם, ואז חזרנו הבייתה. בבית ראיתי איזה סרט אחד בטלוויזיה, שהיה די גרוע. אבל גם דרך להעביר את הזמן. אח"כ עליתי לחדר וסתם התחלתי לנסות כל מיני תסרוקות, ואיפור לבר מצווה מחר. היה משעמם.

אח"כ התאגנתי ליציאה בערב, וברבע ל6 יצאנו מהבית בהרכב מלא, אבא ואמא אחי ואחותי וכמובן אני לנמל תל- אביב לאיזה פיצרייה. לכבוד הגיוס של אח שלי ביום שני. היה מאד טעים, אבל גם מאד רועש, אח"כ עשינו סיבוב בנמל אבל היה קר אז חזרנו מהר למכונית ונסענו הבייתה. ירדתי בבית של ספיר (מהקבוצה הראשונה) ודיברנו קצת. מסתבר שהן בסוף הלכו לשינקין בבוקר, היא עדי ובר (שלושתן מהקבוצה הראשונה), אבל הופתעתי מזה שהן לא קנו כל כך הרבה. היא קנתה שרשרת ואיזה פסל מוזר שנקרא "אונללו", בר קנתה טבעת שנראית כמו טבעת יהלום, ועדי קנתה טבעת של לב עם חץ מאד מכוערת (לדבריה) ושרשרת שנראית כמו מובייל. לאחר שעה בר הצטרפה אלינו ושיחקנו רמיקוב, דיברנו, צחקנו וגם ראינו את "לילה מוטרף במוזיאון". כשנגמר הסרט, או ליתר דיוק, כשנמאס לנו לראות את הסרט, הן ליוו אותי הבייתה והקלטנו כל מיני שירים בדרך. חחח, אל תשאלו. היה לי יום נפלא.

מוזר לי שאח שלי עוד מעט מתגייס. שהוא כבר לא יהיה בבית כל הזמן. הוא לא הולך לקרבי או משהו מסוכן כזה, כי הפרופיל שלו לא כה גבוה, אבל עדיין- זה שגרה חדשה שאני אצטרך להתרגל אליה. אני רק מקווה שהוא יעבור לחדר למטה ואז אני אפוס את החדר שלו ויהיה לי את החדר הכי גדול והכי שווה P;

עלמה.