"והרחוב שמתחתייך שום דבר כבר לא מוכר והדרכים שלפניך הן לא אומרות לך דבר..."

יש לי היום יומהולדת מזל טוב לי.

אני לא חושבת שאני באמת יכולה להעלות בזכרוני עוד יום שהלך בצורה כלכך גרועה..שנהרס כלכך.

סה"כ רציתי שיבואו החברים,שיהיו האנשים שקרובים אלי.

אני רציתי לארגן את זה.לבד.אבל הוא התעקש.הו כבר תכנן הכל,ארגן הכל..

הכל כבר מוכן,רק צריך שיגיע היום.

הנה,הוא הגיע.

וכלום לא היה מוכן.

הגיעו רק 7 אנשים,ישבנו כמו חבורת ח"כים בפופוליטיקה כאשר על השולחן מונחים בעליבות נפש משוועת

שני בקבוקי קולה,חצי בקבוק אבסולוט ובקושי שליש עוגת שוקולד.

ככה נראה יום ההולדת שלי.

ואני לתומי ציפיתי לבלונים,זר והרבה שמח.

כנראה שבימים כאלה,גם זה כבר יותר מידי לבקש.

קיבלתי ברכה מהבנדוד שלי,שהתאבד לפני חודש.מסתבר שהוא חשב עלי אפילו ברגעיו האחרונים..

אני מתגעגעת יותר מידי...אל תכעס עלי.בבקשה..