כיסופים

[אחרי זה - http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=346488&blogcode=8884388]

אנשים באים אל הרחוב מהמקום של הנפש

גלוחי ראש. נקיים. מתוך מנוחה

יושבת על המיטה ומסרקים לאט את שערי כמו ילד

ובחוץ אומרים תחתמי כאן. תחתמי כאן.

חותמת

על טפסים, צווי גיוס, דחיות גיוס,

אנשים חותמים על שולחנות, על עצים

על מרצפות חדר הרחצה שבו אמא שטפה אותם וקרצפה

ולכל מברשת שיניים היה בית.

להמתח על הספה אחרי יום ארוך ולעצום עיניים

מישהו יגיד שאני רק מדרדרת עם הזמן

לרצות, בכאב קצת דוקר, עמום, לא מובחן,

מונח בתוכי, מכורבל בנסיעות אוטובוס, יושב יציב בבטן של אדם אחר

את המקום של הנפש,

מקום להניח בו את הראש,

בו בני האדם הם בני אדם והם רואים זה את זה

החדרים לבושים בווילון, בריבה ובפרח

ולכל דמעות והשיער שנאספים ביום כמו מטבעות עודף

יש מזרן לישון בו במנוחה