לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הבלוג של מיקו בחלל החיצון


"חלומות הם דימיונותיהם של הישנים, כשם שדמיונות הם חלומותיהם של הערים". על הרפתקאותי הרבות בכדור הארץ תוכלו לקרוא פה: http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=74544


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


2/2006

נשבר לי מהחלל! אני עובר לארץ סין!


מה ששמעתם!

 

נשבר לי הזין מהחלל המחורבן הזה!

אני עובר לארץ סין!

לכאן - http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=214531

 

ותמצצו לי!

 

יאללה בייייייייייייייייי

נכתב על ידי מיקו אבוטבולשווילי (Space) , 10/2/2006 21:39  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



איפה אפי? סיפור מסריח


אוקיי חברים אתם לא מאמינים אילו הרפתקאות משוגעות חוויתי בימים האחרונים.

היום גיליתי שאני מסוגל לראות רק צורות ורמזים.

 

הכל התחיל באוטובוס.

ברקע היתה מוזיקה צוענית.

הכל היה שחור לבן.

 

אני ישבתי במושב היחיד ומולי ישבה השניה, מהצמד "פסים והשניה".

 

לידי עמדה תורכיה מחורבנת שקראה ספר בישול.

 

בכל מקרה

לפתע הגיע אל נחיריי ריח נורא!

ריח של גז מעשה יד אדם, או במילים אחרות - נאד משוגע!!!!!!!

ריח של נשק כימי ביולוגי

כאילו גם כימי גם ביולוגי

 

כנראה שלמישהו מתבשל שם באופן רציני.

 

הריח כל כך נורא עד שהזקן שישב על ידי קפץ מחלון האוטובוס הדוהר אל מותו.

 

בינתיים, כל הניצולים החלו מסתכלים בחיוך שובב אחד על השני כדי לראות מי המחבל.

 

התורכיה החלה מסובבת אפה סחור סחור בניסיון לגלות מי הוא הפושע.

האוטובוס עצר בתחנה. הנהג קרא בכריזה "מי שתקע את הנאד שירד מהאוטובוס!"

 

ופתאוםםםםם קפץ לו כושי שחור שחור עם פרצוף אדום מרוב בושה ואמר "סליחה!!!!"

וקפץ מדלת האוטובוס אל מותו.

 

מאוחר יותר הסתבר לי שהוא העניש את עצמו על כך שהסריח את האווירה.

 

בכל מקרה, ירדתי אחרי כמה תחנות בבית הידע

בתחנת האוטובוס ישב חסר בית מסריח כמו בית שימוש.

 

ממש התחשק לי לקחת אותו הביתה, אז שאלתי את הנוכחים אם הוא שייך למישהו.

 

לפתע הוא קם ומהתחת קפצו לו 2 עכברים מקסיקנים ששרו "לההההה לה לה לה לה להלה!!!!!"

זרקתי להם דולר כדי שיסתמו את הג'ורה שלהם.

 

בקיצור שמתי לחסר הבית רצועה

והתחלתי מהלך בגאון ברחובות העיר!!!

הלכתי הביתה.

 

כשהגעתי אמא לא הרשתה לו להכניס אותי הביתה, אבל אחרי שהוא שכנע אותה אמא נתנה לשנינו להכנס.

שמתי אותו מיד באחד מחדרי השירותים ונעלתי את הדלת.

 

שמתי לו מעט בונזו בצלחת ואמרתי לו שאם הוא רוצה מים הוא יכול לשתות ישר מהאסלה.

 

פינקתי אותו בשני אגרופים והלכתי לישון כמנצח הגדול של היום.

 

בלילה גיליתי אותו במיטה של אמא שלי!!!

כמובן שהרבצתי לו, נעלתי אותו שוב בחדר השירותים והרבצתי חירבון גדול בשירותים, כדי שלא יהיה לו מאיפה לשתות. כמו כן, החלטתי להעניש אותו ועל כן השתנתי לו בבונזו.

 

אחרי כמה שבועות שהוא היה טוב ולא יצא מחדר השירותים, החלטתי להטיב עמו, ולכן זרקתי לו כדור שיער שהכנתי מהערווה שלי כדי שיהיה לו למשחק.

 

כך עברו להם שבועיים מאושרים.

עם בוא עונת האביב ההומלס שלי החל להיות מיוחם.

לטובת העניין הייתי מביא נקבות הומלס מדי יום ביומו אל ביתי ונותן לו להסתכל עליהן, מיד אחר כך הייתי מסלק אותן בהצלפות שוט.

 

הייתי זורק לו כל יום את העיתון היומי, ושיעשה עם זה מה שהוא רוצה.

לפעמים הייתי מנסה להטעות אותו, וזורק לו בכלל עיתונים משנה שעברה.

הכל כמובן כדי לחנך אותו להיות נאמן לי, ורק לי.

 

יום אחד פתחתי את דלת חדר השירותים כדי לתת לו את מנת הבונזו התלת-יומית, והוא ישר חמק לי מבין האצבעות!

ניסיתי לרדוף אחריו ולירות בו כדי שיעצור, אבל זה לא היה מספיק!

אפילו הפצצתי בארטילריה את כל האיזור, אבל זה לא עזר.

 

חזרתי הביתה שפוך והרוס.

ההומלס שלי..ההומלס שכל כך אהב אותי..ברח!!

מה גרם לו לעשות את זה? הייתי כל כך טוב אליו..

 

לא הייתי כל כך עצוב מאז שאיימתי על אפי,

ובגלל זה הוא ברח וכולם מחפשים אותו.

 

איפה אפי? איפה אתה אחי?

 

 

טוב אני חותך יעאללה ביייייייייייייייייייייייייייי

י

 

נכתב על ידי מיקו אבוטבולשווילי (Space) , 6/2/2006 21:53  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





יום הולדת שמחכינוי:  מיקו אבוטבולשווילי (Space)

בן: 33

תמונה




1,083
הבלוג משוייך לקטגוריות: פילוסופיית חיים , החיים מעבר לים , מסעות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למיקו אבוטבולשווילי (Space) אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מיקו אבוטבולשווילי (Space) ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)