חניך יקר,

אני כותבת לך את המכתב הזה כי אני מרגישה אבודה וחסרת אונים אל מולך.

כמו החניכים האהובים עליי האחרים, אני מרגישה שלא אני בחרתי בך, אלא אתה בחרת בי. מהיום הראשון לא בחרתי חניכים אהובים, אך תוך זמן קצר, ראיתי שחניכים מסוימים ואתה ביניהם, בחרו בי כמדריכה האישית שלהם. אין דבר שנגע לליבי יותר מלדעת שנבחרתי להוביל ולהיות לצד ילדים שצועדים לבדם בחיים שאני מעולם לא הכרתי.

גיליתי מהר מאוד שאתה ילד מיוחד, ילד שצריך לשאוף להיות כמוהו. ילד שכשמשעמם לו, בשונה מילדים אחרים שמנתבים את שעמומם לקיטורים, תלונות והסתבכות בצרות, מנתב את השעמום להתנדבות ועזרה לזולת. גיליתי שאתה ילד שמוכן לוותר על כל מה ששלו למען אחרים. מעולם לא ראיתי ילד שמוכן לתת את כל השוקולדים שלו לאחרים במילים "קודם שיהיה להם, אחר כך לי". אני לא הייתי כזו.

אני עדיין לא כזו.

מעולם לא פגשתי ילד שלא אומר 'לא' לאף בקשה לעזרה.

אתה בחרת בי להיות לצידך, הראית לי את האישיות המדהימה שלך, גרמת לי לעמוד איתנה לצידך בזמן שמדריכים אחרים התייאשו ממך כבר מזמן, איבדו את האמון והתקווה בך. עכשיו אני צריכה שאתה זה שתהיה לצידי.

איני אשת מקצוע, איני באה מרקע חינוכי ואין לי את הכלים לעזור לך במקום שבו אתה נמצא. למרות המידע שמטפטף אליי מהצוות על הרקע שממנו אתה מגיע, אני מרגישה שזהו רק קצה הקרחון, זה תחום אפור ומעורפל שאינך חושף אותי אליו ואיני מסוגלת להבינו. אני מרגישה שחוסר ההבנה וחוסר הוודאות שלי מרחיקים אותי ממך, כאילו הדיבור וההתנהגות שלך מגיעים אליי ממרחק גדול, נשמעים כהד בלבד.

אני מוצאת את עצמי במקום רגיש, במילה אחת אתה יכול לעשות אותי מאושרת ללא גבולות או אומללה, שבורה וחסרת מנוחה. כשאמרת "שלא תעז לדבר אליה ככה, היא חשובה לי" הצמחת לי כנפיים וגרמת לי לעוף. כשאמרת "לא אכפת לי שתוותרי עליי" שברת אותי.

לא פעם אמרתי לך שהניגוד בך מדהים אותי, איך אתה מסוגל להיות נשמה טהורה ובמקביל להרוס כל מה שסביבך, ליצור כאוס. אני מרגישה שאתה עצמך מבולבל, לא מוצא מטרה, סיבה, נקודת אחיזה, ואני בפגיעותי מולך נשאבת למערבולת שבה אתה נמצא במקום להראות לך את הדרך ולהיות העוגן שלך.

אני רוצה, אני צריכה למצוא בעצמי את הדרך, את העוגן שאני יכולה לתת לך. כל עוד אני אבודה בעצמי, לא אוכל להדריך אותך, לא אוכל לעזור לך, להיות לעזר ולא רק כלי הכלה. כנראה אצטרך עזרה בעצמי, מישהו שיסדר לי את הבלגן לפי מדפים ומדורים. כשאני עצמי אהיה על קרקע יציבה, אוכל למשוך אותך מתוך המערבולת שבה אתה נמצא, להעמיד אותך לצידי על הקרקע ולצעוד יחדיו.

אני יודעת שאם יהיה לצידך האדם הנכון, אתה תפרח. יש בך כל כך הרבה פוטנציאל, אתה טוב וטהור מיסודך ואתה גם חזק. חזק מאוד. אם יהיה לך המסלול, הדרך הנכונה, אתה תגדל להיות אדם מדהים.

אומנם אני לא רוצה לחשוב על כך, אבל קיימת האפשרות שאני לא האדם הנכון. אם יתברר שזה כך, זה יכאיב לי מאוד, אך יש בי תקווה שאם לא אני, אז יימצא האדם הנכון שלא ייתן לך ליפול.

אני מקווה בכל ליבי שאני האדם הנכון, אני אשתדל מאוד להיות.

שלך ובשבילך,