Thoughts

אם חשבתי שזה קל -

רק קצת להתכרבל,

קצת להתנשק,

קצת

לעשות

אהבה -

לעשות כי חסר לשנינו,

אבל לא כי אנחנו מאוהבים -

טעיתי.

זה רק גרם לי להבין כמה זה חסר.

כל שנה התקופה הזו מאופיינת בפרידה,

פרידה וגעגועים.

זה כבר מעבר לגעגועים,

זה הרצון או הצורך -

לדבר איתו.

אבא יקר שלי...

אם רק היית כאן.

כל כך הרבה כבר עברתי,

כל כך הרבה עוד לפניי.

מרגישה לבד בבית,

על אף שאמא ואני במצב טוב.

העצות שלה הן לא העצות שלך.

איך שהיא מבינה אותי זה לא איך ש

אתה

הבנת.

היית חסר שם,

כמו בכל שניה בחיים שלי מאז שהלכת..

קשה לי.

קשה לי לבוא ולדבר איתך,

לדבר לאוויר ולהעמיד פנים שאתה כאן איתי, תמיד, שומר.

רוצה לשמוע אותך,

רוצה לראות אותך,

לחבק אותך,

לבכות.

כל כך הרבה חששות..

מקום חדש,

תפקיד חדש,

חיים חדשים.

שוב.