כל כך השתניתי במהלך השנים.
קשה לי להבין כמה התבגרתי.
חושבת על חתונה.
חזרה בתשובה.
פשרות.
אהבה בלתי אפשרית?
לא יודעת איך להגדיר את זה אפילו.
זו אהבה בכלל? או ששוב אני נכנסת לעולם של אשליות?
העובדות בשטח אוסרות זאת. לפחות לא עכשיו.
אבל הרגש צף וגועש. מתפרץ מתוכי - גם ללא מגע.
הוא רואה זאת? מרגיש זאת? לא יכולה אפילו לשאול.
למה לא יכולה להיות כמו אנשים בגילי?
גם אני משתגעת לפעמים.
אם רק היה שואל, לא הייתי חושבת פעמיים.
דבר שאני לא צריכה לחשוב עליו בכלל.
אני חלק מנפשו והוא חלק מנפשי.
החיבור הוא אמיתי, אמיתי יותר מכל מה שחוויתי.
אבל הזוגיות שבניתי בראשי - האם היא אמיתית?
חייבת לחזור למציאות.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
