עוד לא הבנתי כלום, עוד לא הבנתי מאום.
מהמקום שבו אני נמצא, אני אדם על אדמה
נדהם מנפלאות עולם,
נדהם מנפלאות בריאה.
את התשובה לשאלה - שמאז ומעולם ישנה
מי מנענע את העריסה?
ואיך שנתי כה עריבה?
מתוך כל הבלבול, בתחתית הבור הלא חסום,
מגיעה בסוף המתנה - שמימי בריאה ישנה.
כל אדם ועולמו - ולכל אדם כל העולם,
ופה נגמר אני אתה,
מתחילה ההבנה..
כי הרי דבר ידוע שבאהבה נברא עולם,
שום דבר אינו קבוע והנצח לא נמדד בזמן..