ההורים שלי משגעים אותי, יותר מתמיד.

חשבתי שאני בת 20 ואמורה לעשות מה שבראש שלי, כניראה שלא.

האמת, שיש הרבה דברים שעוברים לי בראש בזמן האחרון

מציאת עבודה, הטיסה לחו"ל,לימודים והאוביטיס.

בדיוק בשחרור שלי, שזה לפני 17 יום() התחילה לי עוד פעם הדלקת המעצבנת שלי,

העין האדומה, דמעות שלא מפסיקות לנזול והדבר הנורא מכל הפוטופוביה.

הייתי עוד בצבא אז לא היה לי כוח להתחיל ללכת לרופאים צבאיים ולטירטור הזה

אז פשוט הלכתי לרופא המשפחה שלי(שהיה ממש חמוד וקיבל אותי למרות היותי חיילת)

ונתן לי מרשם רופא לטיפות עיניים שתמיד הייתי לוקחת,

הבעיה היא, שזה לפי המלצתי ושמתי את הטיפות לפי כמה שלי ניראה ומסתבר שאני לא רופא עיניים

לא יודעת מה עבר לי בראש.

כשהדלקת נירגעה פשוט הפסקתי לשים טיפות, הדלקת חזרה בעוצמתה כשבוע וחצי אח"כ

החלטתי שזה לא צחוק ואני צריכה ללכת לרופא עיניים, במיוחד שגם הראיה שלי הדרדרה(רק בעין מודלקת)

יום לפני התור דיברתי עם ידיד שלי וסיפרתי לו מה שיש לי בעין, מה שחשבתי כל הזמן הזה שזה דלקת רשתית או קשתית, לא רלוונטי.

הוא אמר שיש לו משהו דומה אבל זה ניקרא אוביטיס ונתן לי לינק להסבר על המחלה.

זה הסבר קצר ונוראי שבסופו רשום "גורם לעיוורון". זה דבר שמאוד זיעזע אותי.

הלכתי לרופא עיניים והתלוננתי על ירדות בראיה ועין אדומה(וקצת פוטופוביה אבל הוא לא התיחס לזה)

בבדיקת ראיה בכלל לא ראיתי את המספרים

ואח"כ הוא בדק לי את העין, היה מאוד לחוץ ואמר שצריך לאשפז אותי במהרה

נכון שזה לא מלחיץ בכלל?:)

הוא אמר שיש לי אוביטיס... שמעתי את המילה הזו,הבנתי איפה שמעתי אותה פעם וקיבלתי שוק

"אני הולכת להיות עיוורת" זה כל מה שעבר לי בראש.

(בסדר,הרגיעו אותי שלא הופכים להיות עיוורים כ"כ מהר, רק אם אני לא אטפל בזה כמו שצריך)

הוא אמר שיש לי איזשהי דלקת בגוף שהיא גורמת להתפרצות האוביטיס, בגלל זה צריך אישפוז, כדי לעשות בדיקות ולברר מה היא הדלקת

למרות שבדר"כ לא מוצאים את הסיבה, מאוד מנחם.

אז קבעו לי תור אצל מומחית לאוביטיס, מגניב שיש דבר כזה בכלל, ב-16.4

שאני חושבת שזה הטקס סיום קק"צ של בץ:S

ועד אז אני צריכה לשים 4 פעמים ביום טיפות סדרואידיות (שקראתי שאם שמים יותר מידי סטרואידים זה יכול לגרום לקטרקט,הידד!)

וטיפה אחת ביום להרחבת האישון, כדי שהאישון לא ידבק מהמחלה, לכו תבינו..

קיצר, אני מחכה בקוצר רוח לתור, מעניין אותי מה היא תגיד.