לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


סוֹדוֹת

Avatarכינוי:  אלאנה

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2008    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2008

מתוך: מחשבות על הסליל המחודד


"כמה מכאיב לי הסוף. כמה מכאיבה לי הידיעה שיש עוד כל כך הרבה לספר, כל כך הרבה לדעת, כל כך הרבה לראות, ואין מילים. אין מילים לתאר את מה שאינו שם, וזה חסר.
הסוף פתוח כל כך, ועם זאת סגור. הכתר המהווה את שמו של הספר נעלם, ברח, אבד לעולמות אחרים. המטרה שהביאה את טסה לעולם הקוצים והסלילים נתגשמה ונתמלאה עד תומה, והטבעת שגררה את טסה איתה בחודיה המדממים עזבה גם היא את העולם לעת עתה. זהו הסוף, סיום הפרק הזה בחייהם של כל הנוכחים, סוף תקופה ועידן שלא ישובו עוד, ולכן גם סוף הספר.
ועם זאת, כל כך הרבה דברים נותרו פתוחים, כל כך הרבה שאלות שרציתי לשאול ולא יכולתי. כל כך הרבה תהיות שלא אקבל עליהן מענה לעולם.
הלוואי ויכולתי להכניס עצמי לתוך העולם הסיפורי, לתוך עולם הקוצים המלא צבעים וחיים, רק על מנת לדעת מה עלה בגורלם של אלה שלמדתי לאהוב. אבל אני לא יכולה, ואאלץ להסתפק בדמיוני הפשוט, שנראה מאכזב עד כדי אימה לאחר כל אותם תיאורים שופעי חיות שלה."
נכתב על ידי אלאנה , 7/12/2008 01:09   בקטגוריות גע-גועים, זה גורם לי להרגיש, כאבים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט





© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאלאנה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אלאנה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)