חיוכים עולים בי למראה כל כך הרבה דברים, חמימות מתפשטת בלב למשמע צליל בודד מסוים, יחיד.

ילדה קטנה שמנופפת לי ביד שמנמנה בצאתה מהחנות; בלון אדום שנתקע על התקרה; בחור צעיר הולך ברחוב בעודו מתאמן בנגינה על חמת חלילים. די גרוע, יש לציין; חיוך חסר שיניים של תינוק שמן בעגלה; צילום של מקרה שהופך לתגלית ולאהבה ממבט ראשון; שלוליות; פיסות ברד שמתחילות ליפול בדיוק ברגע שבו אני נכנסת מתחת למחסה הכחול של גג החניה; אישה בגיל העמידה המשוחחת בלי מילים עם שני גורי חתולים על המדרכה; מועד הטיסה המתקרב שלי; ספר קטן ומתוק ורומנטי שגורם לי לחייך בכל כמה שורות; שמות שמתחילים באות ג'יי; פרפרים בשדה; פריחה פראית של אמצע-סוף החורף; שמיים כחולים-כחולים של אחרי הגשם; תחושת הסיפוק כאשר המחשב מתעורר לתחיה לבסוף לאחר ימים ארוכים של יאוש; האובך המכסה כל פינה בעיר בימים האחרונים;

הציפיות; הרגשות; המחמאות; הנסים הקטנים של כל יום ביומו.