סחף, 1

כשנסחפת לראשונה אל תוך המים חשבת שתטבעי. הם אספו אותך ביניהם, עטפו אותך באלפי זרועות קרירות, שבירות, ומשכו אותך בכוח בל יתואר אל המקום שלא יכולת לקרוא לו בשום שם אחר מלבד האופק. בתחילה נלחמת, כמו אריה, כמו קרנף, אבל הקור שסבב אותך הפך לחום, ודקיקות המים סביבך כמו התעבתה, עד כי לא יכולת להלחם עוד. לא יכולת שלא להישאב לתוכם. נשמת אותם, ובהדרגה הם הפכו לחלק ממך, הפכו אותך לחלק מהם.
האופק ההוא היה ביתך הרעוע משך זמן כה רב עד כי לא זכרת את מראה היבשה. שכחת מקיומה. שכחת מקיומך, כאשר התקיימת בתוך המים. נשמת וחיית את הגלים ועורך דהה עד כי קיבל את צבעם השקוף.
לאחר שנים החליט הים כי די לו, כי די לך, ודחף אותך בחזרה אל החוף. כאשר פקחת את עינייך בתדהמה ממגע החול על רגלייך לא זיהית את המקום, או הדבר. רק לחישת המים סיפרה לך כי האופק שוב רחק ממך וכי היבשה תשוב להיות ביתך. ובנשיקה אחרונה הדף אותך הים מעדנות אל קו המים. אל קו החוף. עורך צרב לראשונה למגע עם הקרקע, כה חיוור ועדין היה לאחר טיפולם של המים. אך הים אוהבך שלח לך פיסות בד זעירות לכסות בן את פצעייך ואת מכאובייך, ועד שעלה בידך לקום על רגלייך לא חשת עוד בכאב.
רק מרגע שעמדת שוב בגב זקוף ונשמת את אוויר היבשה, הבנת מדוע אסף אותך הים, ומדוע החזיר אותך לבסוף. כאשר הבטת אל המרחק, הצלחת לראשונה לראות שנים ועשורים, ודרכים שלא ידעת על קיומן. למרות הפחד מטביעה בהמון, ידעת כי אכן הגיע הזמן לשוב הביתה.

סחף, 2

חשבת שגורלך שיחק בך כאשר הגחת לעולם. חשבת כי היתה זו יריקה שהדפה אותך למרחק כה רב מן המקום שבו הרגשת בבית.
ברגליים נטועות ולשון אילמת עמדת דמומה והבטת בערגה אל המקום שעטף אותך בחמלה כה רבה משך כל חייך. קור עטף אותך במקום החום אליו הורגלת, והעולם החדש נראה כה מנוכר עד כי חששת לפקוח אליו את עינייך. ידעת כי הדבר היה חייב להתרחש, ידעת כי הדרך בה את מנסה לצעוד היא הדרך הנכונה, ולמרות זאת עינייך צרבו למגע האוויר הלא מוכר, וזרועותייך רעדו בצדי גופך מתוך ידיעה כי התהליך עוד לא הגיע לסיומו.
במקום כלשהו בקצה הדרך, ידעת, הוא מחכה לך. אולי הוא חולם, אולי הזה את דמותך בעבר וכעת הוא תר אחרייך, אולי הוא זוכר דבר מה מן המפגש הראשון והאחרון שלכם, לפני זמן כה רב. הוא מחכה, גם אם אינו יודע למה, ואת יודעת כי יהיה עלייך ללכת עד אליו.
וכאשר עולה דמותו בדמיונך, את לא חשה עוד קללה בדחיפתו של הים אותך אל היבשה. את כבר לא רואה עצמך כסחף, אלא חשה כמי שסוף סוף הגיעה אל הבית.